סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

תנו לילד להיות מספיק ילד כדי שבבוא היום ידע להיות מספיק מבוגר 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

רגרסיה אצל ילד בן שלוש וחצי

30.09.18   7:59
לי: רגרסיה אצל ילד בן שלוש וחצי
דני שלום,
לפני כחודש וחצי בני בן השלוש וחצי הפך לאח גדול, בנוסף לכך התחיל במקביל גן חדש. עד לפני כמה ימים הכל היה בסדר מלבד הערות כמו ״לא רוצה ללכת לגן״ או קושי בפרידה בבוקר שהלכו והשתפרו ככל שעבר הזמן.. גם צוות הגן אומר שברב היום הוא מתפקד יפה כמעט ללא קושי מלבד סיטואציות נקודתיות.
בימים האחרונים ניכר עליו השינוי שמתבטא בגן בהתאפקות של עשיית קקי וכתוצאה מכך פספס כפעמיים.
חזר לעשות פיפי במיטה במהלך הלילה והדבר המשמעותי הוא התקפי טנטרום לפחות פעם ביום וחוסר רצון לעשות פעולות שהוא כבר יודע , כמו להתלבש, לנעול נעליים, לשחק ואפילו לראות טלויזיה לבד.
הוא ילד מאוד וורבלי, מבין, מביע ומבטא את רגשותיו באופן כללי. לגבי הפספוסים בגן אני מסבירה לו שהוא יכול להעזר בצוות כדי ללכת לשירותים, לגבי הפספוסים בלילה לא מתייחסת אלא אם כן הוא זה שאומר על זה משהו אני עונה בקצרה. לגבי התקפי הזעם רב ההתקף אני מתעלמת אך לעיתים יכולה לכעוס או לחלופין לנסות לפייס. הוא עדיין עם מוצץ ובבית הוא גם עם שמיכה שכרגע אני כלל לא מתעקשת עליהם למרות שזה מפריע לי (בעיקר המוצץ כשיוצאים מהבית). אשמח לדעת איך עליי לנהוג בסיטואציות האלו ובכלל בתקופה רגישה כזאת עבורו? האם עליי להתעקש על עצמאותו ולצפות ממנו להיות בוגר או לקחת צעד אחד אחורה מה שנקרא ולעזור לו באופן מלא ולא להתעקש על עצמאותו וזה כבר יבוא מעצמו
איך עליי לנהוג במהלך התקף הזעם או יתרה מכך האם יש משהו שאני יכולה לעשות או לא לעשות כדי למנוע אותו מלכתחילה?
ומתי נכון לגמול אותו מחפצי המעבר שכרגע מנחמים אותו מבלי לגרום לו ליותר מידי עוגמת נפש?
01.10.18   12:12
דני גיל
היי לי,
קשה לי להשיב לך מבלי להכיר מקרוב אבל הייתי רוצה להאיר איזו זווית שאולי תהיה לך רלוונטית. נכון אולי גם לא. ובכן:

לפעמים דווקא המודעות, הערנות, הכרת הספרות המקצועית, הרגישות לצרכים של הילד, דווקא הם מביאים להתייחסות הורית מעכבת. כי בזמן שאת שואלת את עצמך "איך עליי לנהוג במהלך התקף זעם" אמא אחרת מפעילה את התקף הזעם של עצמה והילד דווקא בגלל זה נרגע. ובזמן שאת מנסה למנוע ממנו עוגמת נפש על ידי לקיחת המוצץ אמא אחרת לא רואה פה לא את העוגמה ולא את הנפש ומיד עוברת לפעולה. אגב לא שזה טוב. העובדה שהיא לא רואה את מה שאת רואה גורמת לה להפסדים בהרבה מקומות בחיים (כולל בגידול הילדים) אבל בהחלט יכול להיות שדווקא כאן במקרים הספציפיים האלה היא המרוויחה, שכן לה להבדיל ממך קל יותר להציג מול הילד מסר ברור. והילד - מתגבר ומתבגר. מתחספס. אין לו ממילא אפשרויות אחרות.

אנחנו יודעים למשל שלפני חודש וחצי נולד תינוק והוא גם נכנס לגן. אין ספק שני שינויים משמעותיים. האם זו סיבה טובה להסתובב עם שמיכה בבית? לדעתי לא. כשאני מחליט עבורו להיפרד מהשמיכה אני בין היתר גם אומר לו: אני יודע שאתה יכול. סומך עליך. זו אמירה חשובה באופן כללי וחשובה לענייננו זה.

"חוסר רצון לעשות פעולות שהוא כבר יודע, כמו להתלבש, לנעול נעליים, לשחק ואפילו לראות טלויזיה לבד" זה אגב מאוד אופייני להצטרפות תינוק למשפחה ולהבדיל מהמקרים הקודמים כאן את לא יכולה לכפות עליו כלום או לקבל עבורו החלטה. "האם שווה לי להיות גדול?" זו השאלה שהוא שואל את עצמו בזמן שהוא נדרש לנעול את נעליו באופן עצמאי. והתשובה שהוא ייתן לשאלה הזו היא שתכריע האם הוא יבחר לשתף פעולה או להיות תלותי. לכן עלינו לחלק כאן את תשומת הלב בחכמה, לעשות ככה שכל המשימות האלה תהיינה לו מהנות ומעצימות שזה אומר להיות איתו שם, להיות מגויסים ואוהבים ולגמרי שם, בדיוק כפי שאנחנו "לגמרי שם" כשאנחנו מלבישים את התינוק. או כפי ששאלת אודות התקפי הזעם - איך למנוע אותם מלכתחילה - זה בדיוק זה. במצבים כאלה אגב - העובדה שאת אמא כזאת שמפעילה שיקול דעת ולא פועלת על אוטומט - כאן (כמו ברוב המקרים) את המרוויחה הגדולה.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com