סופר דדי - פורום הוריםברוכים הבאים לאתר סופר דדי - אתר ותיק ומקצועי המעניק ליווי והדרכת הורים צמודה. לרשותכם פורום הדרכת הורים בו תוכלו למצוא תשובות לשאלות המעסיקות אתכם בהתמודדות היומיומית עם ילדיכם. הייעוץ באתר ניתן ברוח הספר אלוהים בגובה העיניים - מדריך הסוקר את שלל המלכודות הנפוצות העומדות בפני הורים בעידן המודרני, ומציע אלטרנטיבה בהירה לשיטות חינוך ישנות שאינן מתאימות לנו עוד. 

>> להזמנות ופרטים אודות הספר

תנו לילד להיות מספיק ילד כדי שבבוא היום ידע להיות מספיק מבוגר 
                                                     
                                                         אלוהים בגובה העיניים                               

 

 

 


ראשי

קושי של אימא להתמודד עם התנהגות בן השלוש וחצי כשיש תינוק בן חודשיים וחצי בבית

19.06.19   7:07
אימא בחופשת לידה - התמודדות עם הגדול ! : קושי של אימא להתמודד עם התנהגות בן השלוש וחצי כשיש תינוק בן חודשיים וחצי בבית
אז איך מסלקים את החרדה והלחץ ?
בן השלוש וחצי חוזר מהגן בסביבות ארבע וחצי. ואז... מה עושים כשיש תינוק על הידיים? אלה השעות הקשות כידוע ואלה השעות הקשות של כולנו מסתבר.
הגדול רוצה לגינה/לשחק יחד איתי /טלביזיה וכו . אני קצרה וחסרת סבלנות - כל היום עם תינוק בבית רוצה שקט. רוצה שהוא ידע לשחק עם עצמו ולהעסיק את עצמו וזה ממש לא מתקיים. יש חדר משחקים שהוא לא נכנס אליו בכלל רק אם אני איתו וגם אז זה לדקות בודדות. מציעה. לקחת משחק , ספר וכו לא רוצה. כן רוצה טלביזיה ואז מבקש לצאת לגינה.
איך לגרום לו לשחק יותר בבית במשחקים עצמאית? איך להשקיט אצלי את יסורי המצפון על כך שאני לא איתו ולא מקדישה לו? איך לא לצאת מהדעת בשלוש שעות האלה עד שמגיע אבא הבעתה מהעבודה?
*חשוב לציין שהגדול מאז טמתמיד הביע רגש : ״אימא אני אוהב אותך״ הוא אומר את זה המון עד כדי כך המון שאני לפעמים חשה שיש פה הגזמה ובעייה. האם אני מחפשת רע איפה שאין? הוא מביע אהבה המון לקרובים בקטע קיצוני (ככה מרגישלי בכל אופן)
19.06.19   7:10
Zz
אוסיף שהיחס לתינוק הוא מדהים וגם כאן מרגישה שזה קיצוני. אני אוהב אותך וליאופים ונשיקות על בסיסי קבוע ואני לפעמים מעיפה אותו ממנו וממני (למשל בזמן האכלה) מלטף המון מנשק רוצה לגעת וכו כי זה מטריד אותי לראות שהוא ככה מרעיף עליו. דואג לו כל הזמן שלא יבכה מאוד רגיש ומרגיש הכל מהכל. הכל מאוד חיובי ולא שלישי זה חשוב להדגיש. השליליות להרגשתי מגיעה מאיתנו ההורים - חסרי סבלנות
20.06.19   20:14
דני גיל
ככל שההורות נראית לנו משימה תובענית כך נגיב אליה בעייפות וחוסר סבלנות. והשאלה באמת למה ההורות נראית לנו משימה תובענית כל כך: האם בגלל מה שהיא או בגלל מה שאנחנו עושים ממנה? מה למשל הבעיה עם הטלוויזיה? הילד שלך פעיל כל היום בגן, במשחקי קופסה, במשחקים בחצר, באינטראקציות חברתיות, בציורים, בספרי ילדים, וכשהוא מגיע הביתה ורוצה לשבת מול הטלוויזיה, את רוצה שהוא ישחק עם עצמו ויעסיק את עצמו בחדר המשחקים. תוסיפי לזה את הגעגועים שלו אלייך, ואת הציפייה שלו ממך לגעגועים אליו, ותראי כמה הציפייה שלך ממנו לא הגיונית. וטוב שכך.

שימי לב כמה זה יכול להיות קל: מרגע שהוא חוזר מהגן הוא בוחר מה הוא רוצה לעשות. אם הוא בוחר לצפות בטלוויזיה אז את שמחה בשמחתו ושמחה בשמחתך. את (נניח) חותכת לו אבטיח ונותנת לו עם חיבוק ונשיקה, מתעניינת קצת במה הוא צופה, וכשהוא יוצא לגינה, צאי אחריו. לא כדי לשמור עליו אלא כדי לחוש בקרבתו. ולאפשר לו לחוש בקרבתך וברצונך להיות קרובה אליו. אולי את אומרת לעצמך: "אבל אני עייפה ומותשת, וחסרת סבלנות, קשה לי להגיד את זה אבל אני לא ממש רוצה להיות קרובה אליו עכשיו". אבל שוב, שימי לב, העייפות שלנו היא בעיקר בפרשנות (המעוותת) שאנחנו מעניקים לסיטואציה:

הבילוי בגינה הוא לא תובעני אם לא נראה בו תובעני. את לא אמורה לעשות שם כלום חוץ מלהיות שמחה ולנוח על איזו כורסה, לשחק עם התינוק, לצחוק ממנו ולצחוק יחד עם הגדול שלך, ולהיעזר בו, למשל לשלוח אותו להביא חיתול כי אתם צריכים להחליף לתינוק עכשיו. את מבינה: אתם צריכים. לא את צריכה. כלומר אתם פועלים יחד ומרגישים יחד. וככל שכך הוא לא יהיה זקוק לכל מיני תחבולות כדי לקבל את תשומת הלב שלך. שזה אגב מה שהוא עושה וכל כך מתיש אותך.

נ.ב
אני לא אוהב להגיד את זה אבל -
תקראי את הספר שלי. ותיהני מההורות שלך.
לשליחת תגובה

שם

אימייל (לא חובה)   לצורך עדכונכם בקבלת תגובה

תגובה

הקלידו את קוד האימות

 

© כל הזכויות שמורות לסופר דדי - דני גיל - הדרכת הורים.  דוא"ל: danigil100@gmail.com