הי לולית,
הסיפור מוכר, הבכור ש"למרות הכל" חש מקופח באופן תמידי. את ה"למרות הכל" אני שם במרכאות כי לפעמים דווקא בשל העובדה שאנחנו פועלים מתוך מודעות לתחושות הקיפוח של הבכור, אנחנו משקיעים מאמצים יתרים לפייס אותו ובכך מעבירים מסר הפוך לזה שרצינו, אז הילד מבין שלעובדה שהוא חש מקופח יש כתובת ויש אשמים והאשמים הם כמובן... ההורים שלו.

המאמצים האלה לאו דווקא נעשים באופן מודע, את יכולה עד מחר לדבר על הנושאים האלה בנועם, כפי שאת כותבת, ובכך ובלי לרצות להעביר לבתך את המסר שאת הולכת על קצות האצבעות ואם כך, כנראה שיש לך סיבה טובה, כנראה שאת מרגישה אשמה, כנראה שאת אשמה, ומהר מאוד אמא הופכת לאשמה. וזאת הקרקע הפוריה שעליה תמיד צומחות מניפולציות. זאת אפשרות כמובן, אני לא מכיר אתכם מקרוב אז קחי מהדברים רק את מה שנראה לך רלוונטי.

אני מציע לך כמה דברים בהתייחס לדברים שאת כותבת, בעיקר בין השורות:
בתך הבכורה מכירה אותך מעולה והיא ממזמן כבר יודעת מהי התנהגות הולמת בעינייך, מה מותר ומה אסור ועל כן, תורידי כמה שאת יכולה במילים, בהסברים, שיחות, תיאום ציפיות, ותחליפי אותן בתגובות אמוציונאליות קצר ולעניין. כן לולית... להיות בשליטה זה לא תמיד משרת אותנו, ואם היא מדברת ללא הפסקה כאשר את עם חברות שלך, אז תרשי לעצמך לעצור אותה ולהביע את מה שאת מרגישה, במעשים, בשפת גוף, בהבעות פנים או איך שאת עושה את זה. בכל אופן, את עושה את זה ביומיום שלך, עם אנשים שאת לא מנסה לחנך או לשמור עליהם, עם החברות שלך או עם החברים לעבודה, את יודעת לשחרר את ה"חלאס כבר" באופן אותנטי וברור ולכן המסר עובר.

ועכשיו בואי נדבר על מניעה. לי נראה שמשהו במעמד שלה כבתך הבכורה התערער משהו, היא מנסה להשיג דברים באמצעות הקטנה (למה? מה יש בקטנה שמהווה יתרון כל-כך ברור מהעיניים של הבכורה?), היא מנסה להשיג דברים במסווה של "מעשים טובים". ולמה בעצם? אני חושב שהשאלה הראשונה שאנחנו צריכים לשאול היא מהו הייחוד שלה כבת בכורה, מהו היתרון היחסי, מה לה כבת בכורה יש, שלקטנה אין, למשל, אני הגדולה ולכן לי מרשים לישון מאוחר יותר, מאפשרים לי לקחת חלק בעשייה של גדולים, מבינים אותי יותר כאשר אני מבקשת דברים כי יש לי את היכולת המילולית שלאחותי אין עדיין, ולכן אחותי לפעמים נעזרת בי כדי להשיג דברים מאמא ואבא.

בספר שניתן לקריאה כאן למעלה, אשמח להמליץ לך במיוחד על שני פרקים שלדעתי מאוד יסייעו לך:
1. מאבקים
2. אותנטיות

בהצלחה...