הילדה מציירת על הקירות
נדיה
אז תהילה הגיעה לגיל הנפלא שבו היא מציירת ה-מ-ו-ן וכשאני אומרת המון, אני מתכוונת המון!!!
שזה נפלא ונהדר ואפילו הצליחה להפנים שעל הקירות/שולחן אוכל/ריצפה לא מציירים, אלא רק על דפים או על הבובות (יש לה בובות מיוחדות שניתן לצייר עליהן.
אז מה הבעיה? 2 דברים:
1. היא מאוד אוהבת לצייר על אחיה התינוק (7 חודשים) היא אומרת שהיא "מאפרת" אותו, אני לא כועסת עליה כשהיא עושה את זה, אני רק אומרת בצורה אסרטיבית "לא מציירים על אוריה" ולוקחת אותו משם. אבל משום מה זה לא מרגיש לי נכון, קודם כל זה לא עובד, אז כנראה שמשהו לא נעשה נכון, דבר שני זה נורא מצחיק אותה ואני כנראה לא יכולה להימנע מלצחוק מה שכמובן לא מעביר את המסר הרצוי, מה עושים?
דבר שני - בכל מקום אני קוראת הוראות שונות בנוגע לעידוד הציור.
אני מקפידה לתת לה דפים גדולים וקטנים, כאלה שיהא יכולה לשבת באמצע ולצייר מסביבה (ניירות של תוכניות בניין ישנות) וגם דפי A4 רגילים כדי לתרגל איתה ציור בתוך מסגרת קטנה יותר, אבל אני כל הזמן שומעת שעדיף ככה או עדיף אחרת אבל אסור שניהם כי זה מבלבל (אם כי היא בכלל לא נראית מבולבלת והיא יודעת היטב מה מותר ומה אסור).
ודבר אחרון זה עניין החיזוק החיובי - הבנתי שזה לא נכון להגיד לה רק "איזה ציור יפה" אלא ממש לתת את החיזוק במקום הנכון כמו " איזה יופי הבלונים שציירת בצבע כחול" אבל דני, היא לא מציירת בלונים, מדובר יותר בקשקוש לא מאורגן :-)
אז כשהיא אומרת לי " ציירתי עיגולים" אני משבחת את העיגולים וכמה הם גדולים ועגולים ויפים, אבל כשהיא בעצמה לא יודעת להסביר מה היא ציירה - אז מה משבחים?
קשים חיי ההורה....
וכרגיל תודה מראש :-)
נדיה
04-04-2011 12:58דני גיל
05-04-2011 04:06Irish
06-07-2011 18:24Carley
08-07-2011 12:48