היי אורית,
אז כאמור אנחנו מדברים על ילדה בת 3 וההצעה שלי לך אורית היא להפעיל סמכות אקטיבית: את מניחה למילים ולניסיונות השכנוע ואוכפת סמכות במעשים: סוגרת את ברז האמבטיה וממתינה לצאתה, לא כועסת ולא מנמקת, לא משכנעת ולא מעודדת. אם היא לא יוצאת את לוקחת מגבת ואוחזת את בתך בת השלוש כדי להוציא אותה מהאמבטיה, ואת מנגבת אותה ומסייעת לה להתלבש לשביעות או לאי שביעות רצונה. אל תרגישי אשמה ואל תרגישי שאת מפעילה כוח מוגזם אם הסיטואציה נראית לא יפה מהצד כלומר, שהיא בוכה, צורחת, "רוקדת" עם הרגליים.

אורית, זה עניין של פעם אחת, לכל היותר פעמיים. בעוד יומיים תמצאי ילדה שמכבדת את המילה שלך, ואז אחרי פעם אחת שתבקשי ממנה לצאת מן האמבטיה, ונניח אפילו שהיא לא תצא מיד, את תשאלי אותה בצורה נעימה ומזמינה מה היא מעדיפה, לצאת בכוחות עצמה או בעזרתך, והיא תצא מהאמבטיה ותחבק אותך ואז גם תגיד לך: "אמא... אני אוהבת אותך". כנ"ל כאשר את מכניסה אותה לאמבטיה או לצחצוח שיניים או לישיבה בשולחן האוכל.

אורית, שימי לב לטקסט שנקרא "עורך-דין, טייס ואדריכל" בעמוד המאמרים. יש שם בכתוב משהו שמבהיר טוב את הכוונה של הסמכות האקטיבית.
בהצלחה..

תודה.
מהסיבה שזה לא נראה טוב ההתפרצויות של הבכי, וההשתוללות אני נמנעת מכך.כנראה שאין דרך אחרת...

אורית, בעוד שבוע נדבר על דרך אחרת, על מה שנכון לומר ועל מה שפחות, על ההכנה המוקדמת שאולי כדאי לעשות לה לפני הדרישה שתצא מן האמבטיה, אבל כדי שהילדה תהיה מוכנה לשתף פעולה עם הדרך האחרת, היא צריכה לראות מולה אמא סמכותית שיודעת להציב גבולות.
וגם הערב ומחר בערב, ככל שתהי נחושה ושלמה עם עצמך, היא פחות תתנגד.