היי ברכה,
אלה הם בדיוק המצבים שחשובה בהם כל כך איכות התקשורת:
מצד אחד עלינו להיות מספיק ערים ומעורבים כדי לסייע לילד שלנו במה שניתן ולדעתי יש לנו פה כהורים תפקיד חשוב. ומצד שני, עלינו לעשות את זה בלי לעורר בו התנגדות להקשיב לנו, עכשיו במקרה הזה ומחר במקרים אחרים.

ההצעה שלי במקרים כאלה היא לגשת לילד בכנות, לומר את הדברים אבל להימנע מלנזוף או להטיף מוסר והכי חשוב - לתת לו כל הזמן את ההרגשה שאנחנו איתו ולא נגדו. למשל:

"תשמע, אתה יכול לעשות א, ב, ג, אבל יש לי הרגשה שזה יכול לגרום לחברים שלך להתרחק, ונראה לי שחבל..."

"אתה מסכים איתי?... חושב שאני צודקת?"

"יכול להיות שאתה מסכים איתי אבל קשה לך למצוא דרך אחרת?"

"מה יקרה אם תוותר במצב כזה?"

כלומר, יותר להתעניין בו, להקשיב ולהזמין אותו לשתף ופחות להזין אותו במידע.

כמו כן נסי לחזק אותו ולהראות לו שאת מאמינה בו, איפה שאפשר כמובן:

"אני רואה אותך לפעמים עם אחותך איך שאתה יודע לוותר גם כשאתה צודק, ואני רואה איך שזה מיד הופך אותה לחברה טובה.."

"אני מכירה אותך ואני רואה איך הרבה פעמים אתה יודע.."

את יכולה גם לספר על עצמך:

"אתה יודע... לפעמים אני מתווכחת עם חברה וגם שאני בטוחה שאני צודקת, לפעמים אני משתמשת במעין טריק כזה והוא דווקא להסכים איתה. ואז אני רואה איך שהיא יותר מקשיבה לי, מוותרת לי, ו... כו'"

אגב ברכה,
כאן באתר שלי, בדף שנקרא "משהו לילדים" כתבתי מצגת שנקראת "אמנון ותמר". בדיוק לגיל שלו ובדיוק בנושא הזה. נראה שכדאי שתצפו יחד :)

קודם כל תודה רבה על התשובה. ניסיתי להכנס למצגת וזה לא נפתח לי אנסה שוב. האם הספר שלך נוגע בנקודות האלה שבין ילד לחבר? סיטואציות מסוימות ומענה עליהן?

היי דני דבר נוסף. האם בזה שאני אומרת לו שאולי כדאי לו לוותר לא יוריד לו את הביטחון? אני פוחדת שאם אני ארמוז לו שאולי במקרים מסוימים כדאי לו לוותר הוא עלול לוותר כל הזמן. תודה מראש.  

אני מבין ברכה אבל את לא מזמינה אותו לוותר מתוך מקום של חולשה אלא מתוך מקום של כוח, של מודעות ובחירה, של אותו "טריק" שאת מפעילה לצורך העניין עם החברה שלך כדי לקבל אותה מפויסת וקשובה.

הוא מוותר עכשיו כדי להרוויח בעוד דקה במקום אחר. הכוונה לאפשר לו לגלות דרך חדשה שלא היתה מוכרת לו עד כה והיא שמאפשרת לו לעבור הלאה ו"להחליק עניינים" גם כאשר הדברים לא נעשים כרצונו.

תלוי גם בהקשר, מדברייך נשמע שהילד לא פראייר וכמובן שזה טוב עד נקודה מסוימת אלא שמעבר לנקודה הזאת, הוא הופך לחלש יותר וזה ודאי לא מוסיף לדימוי העצמי ולביטחון שלו.

המצגת אגב מעולה לעניין הזה, ניסיתי לפתוח עכשיו וראיתי שאין שם בעיה. אני מנסה לחשוב.. אולי הבעיה בדפדפנים מסוימים ולכן, אם את מנסה שוב ולא מצליחה את מוזמנת לשלוח לי מייל (מופיע כאן למטה) ובשמחה אשלח לך אותה כקובץ (אז בטוח לא תהיה בעיה).

לגבי הספר - הספר עוסק ביחסי הורים וילדים בכל מיני היבטים של חיי היום-יום שלנו, כמובן שגם עם התייחסות למצבים חברתיים. יש בו הרבה דוגמאות פרקטיות בדומה לאופי התשובה שכתבתי לך כאן.

שמח על ההתעניינות :)

לדני. תודה רבה רבה

... בשמחה!