היי עינת,

תראו... לשחק עם הילדים זה טוב ולא לשחק איתם זה גם בסדר. מה שעושה את ההבדל (אם זה נכון או לא נכון) הוא המוטיבציה של ההורה: אם המוטיבציה שלי לשחק עם הילד שלי נובעת מצורך פנימי ומהתחושה ש... כיף לי במקום הזה אז אין ספק שהילד ירוויח ומן הסתם גם אני ההורה ירוויח פה בגדול. אם המוטיבציה היא תוצאה של רגשי אשם, רצון לרצות, דאגת יתר וכדומה אז התוצאה בסופו של דבר תהיה אכזבה הדדית משום שאנחנו נכנסים כאן למשימה מתישה ותובענית, מבטיחה ולא מקיימת, מפתחת תלות.

נכון שלא כל מה שאנחנו עושים עם הילדים שלנו הוא תוצאה צורך פנימי אותנטי שלנו, ברור שאנחנו "באים לקראתם" ומגויסים למענם ויפה שכך, אבל לא טוב לנו להיכנס למקום שבו אנחנו "עובדים קשה" ומתישים את עצמנו מהסיבה הפשוטה שזה לא מחזיק לאורך זמן.

אני חושב שזה מצוין שאת משתפת אותו בעניינים שלך, אתם עושים דברים יחד שעונים על הצרכים שלך ושלו והכי לא הייתי רוצה "לקחת" ממך התנהלות שהיא בריאה בסך הכל. אבל איפה שאתם מרגישים שהפעילות עם הילד לוקחת מכם יותר מאשר נותנת, וככל שהיא תובענית עבורכם, זהו זמן לשינוי.

ראשית, תזמינו חברים מהגן באופן קבוע. אם אתם עושים את זה אז זה מצוין ואם לא אז... יותר מכדאי. במיוחד לאור העובדה שהוא בנכם היחיד כרגע.

שנית, תרשו לעצמכם להגיד "לא". ולא רק כאשר אתם עסוקים במטלות הבית (סיבה טובה) אלא גם כאשר פשוט "לא בא לכם" (סיבה טובה לא פחות): "לא... זה לא מתאים לי עכשיו (אבל אני אשמח שתשחק כאן לידי)"

שלישית והכי חשוב - את כותבת שבתגובה לבקשה שלו את אומרת לו:

"אני לא יכולה עכשיו כי יש לי כמה דברים לעשות, כשאסיים אני אגיע תתחיל לשחק ואצטרף"

וכאן הייתי מציע לך (אם כבר החלטת להיענות לבקשה שלו) להפוך את סדר העניינים:

קודם כל תשחקי איתו ורק לאחר מכן תתפני לעניינייך. את יכולה להרוויח פה המון כי בדרך כלל מה שהילדים מחפשים הוא את הביטחון בנוכחות שלנו וכאשר אנו מיד מספקים את הביטחון הזה הם נרגעים ומשחררים אותנו לעניינינו. כלומר שיהיה לך הרבה יותר קל ומהר להתפנות לעניינייך, תוך כדי שהוא משחק (כי הוא כבר מצא את מקומו). לעומת זאת, כאשר את מתחילה בדברים שחשובים לך והוא מנדנד שתתפני כבר לשחק איתו אז בפרק הזמן הזה הביטחון שלו מתערער, הוא מתחיל למדוד זמנים ואז כאשר כבר תתפני עבורו זה יהיה תובעני ומחייב שכן יש פה הבטחה שצריך לקיים.

בהצלחה ואשמח להתעדכן :)

המון תודה!
אאמץ את היפוך העניינים, זה נשמע לי רעיון מצוין!
לגבי חברים מהגן - יוצא שהוא מבלה הרבה עם חברים בשעות אחרי הצהריים או בסופי שבוע.

אשמח לעדכן,
עינת