היי מירי,
קשה לדבר על "שיטות" כשמדובר בכל כך הרבה ניואנסים. כלומר את אומרת שניסיתם שיטה מסוימת אבל מי שבסופו של דבר מתמודד מול הילד הוא ההורה ולא השיטה. לכן עדיף תמיד להבין את הרעיון או ההיגיון ולא לחפש שיטה או מתכון (כי אין באמת דבר כזה).

ומה הרעיון?

הרעיון הוא למנוע מהילד כמה שיותר רווחים כאשר הוא קם מהמיטה ואפילו לאפשר לו להכיר בהפסדים.
ההצעה שלי היא להמשיך כפי שאתם עושים אבל אל תחזירו אותו מיד למיטתו. כאשר הוא קם אליכם תקפידו להיות עסוקים במשהו כך שהפוקוס לא יהיה עליו ורק אחרי דקה או שתיים תחזירו אותו למיטתו. בהנחה שהוא עייף (ואתם הרי יודעים שהוא עייף) הוא ירגיש שאין לו מה לחפש בסלון בשעה עשר בלילה. ושבמיטה דווקא נעים.

לפעמים מרוב הלחץ שלנו להחזיר את הילד למיטה ולהיות נחושים ועקביים אנחנו מונעים מהילד את ההזדמנות להכיר בצרכים הטבעיים שלו. והצורך הטבעי של פעוט בן שנתיים וחצי הוא לישון בשמונה בערב.

דבר נוסף: מעבר למיטה אחרי שינה במיטת תינוק דורש תקופת הסתגלות. ההצעה שלי לכם היא להפגין נוכחות בחדרו כך שהוא לא ירגיש בכלל צורך לצאת. נניח: לקפל בגדים ולסדר בארון שבחדר שלו, לשוחח בטלפון ומדי פעם להיכנס לחדרו ולשוחח משם, כלומר - כל הזמן לתת את ההרגשה שאמא ואבא כאן והם לא נעלמו למרות שאתה הולך לישון.

בהצלחה..

אצל הבן שלי המקרה דומה. הוא בן שנתיים וחודשיים. הוא היה ישן עד גיל שנתיים ב19:30 אבל עכשיו הוא לא נרדם לי- במקרה הטוב ב21:30 במקרה הרע עד 22:30. זה ממש מתסכל אותי כי אני לא מצליחה לשבת עם עצמי קצת בשקט. הבעיה התחילה לדעתי מכך שהילד לא זקוק יותר לשנת הצהריים במעון (יש לציין שהוא נרדם אחרון וקם ראשון במעון). עתה אני משכיבה אותו ב20:30 אבל הוא כל הזמן קם מהמיטה אפילו שאני אומרת לו בצורה ברורה "תחזור מיד למיטה"! לפעמים אני אכן עושה את עצמי שלא שמתי לב שהגיע ואז שוב חוזרת על כך שיחזור למיטה.. אם הוא נרדם ב21:30 (שזה יחסית מוקדם) זה בגלל שאני ממש כועסת עליו ובסוף הוא בוכה. אך אני לא רוצה שהילד ילך לישון בבכי. יש לציין שיש לו סדר ערב מסודר- ארוחת ערב, מקלחת, סיפור וקריאת שמע.. מה לעשות? איך להשכיב מוקדם יותר? ובאיזה שעה הוא אמור לישון?