היי טלי,
בטוח לא פשוט,
מה עושים? קודם כל משנים את השפה כי השפה הזאת מעידה על הגדרה לא נכונה של הסיטואציה:

"בתי בת 11 חודשים ישנה בלילה ומקיצה לי כל שעה בערך"

ובכן לא טלי, היא לא מקיצה לך, היא מתעוררת כי היא צריכה משהו שלך יש את היכולת לספק אותו, לאו דווקא מזגן או תריס פתוח שנועדו לספק צרכים פיזיים. יתכן והיא זקוקה לביטחון מסוים שחסר לה ופה מדובר בצורך רגשי.

יש הבדל בין "היא בכתה לי כל הלילה" לבין "היא בכתה כל הלילה": בעוד שהמשפט השני שם את התינוקת ואת הצרכים הרגשיים שלה במרכז - כפי שראוי ונכון - הרי שהמשפט הראשון שם אותך במרכז. ואז שתיכן מפסידות מכך משום שהצרכים של התינוק קודמים לצרכיו של ההורה שלו וכאשר הם לא מסופקים - רחמנות על ההורה ורחמנות על התינוק.

ואז את כותבת:

"אני לא מרימה אותה ישר שהיא בוכה אבל כשהווליום עולה אז אני..."

ויכול מאוד להיות שזה בדיוק הביטחון שחסר לה, לתת לה את היחס הדרוש מיד כאשר היא בוכה, לאו דווקא להרים על הידיים אבל כן למצוא את הדרך לספק לה את הביטחון הזה מיד כאשר היא זקוקה לו. כי זה בעצם מה שהתינוקות שלנו מחפשים, הם רוצים לדעת בביטחון מלא - נטול כל ספקות - שיש תמיד מי שיספק את צרכיהם. כאשר מתעורר בהם הספק הם הופכים להיות לתלותיים ותובעניים, כל הזמן יגישו לנו מבחנים. וזה מה שחשוב טלי, ברגע שאת יודעת על מה את נבחנת את בעצם מקבלת גם את התשובות. מה שהיא צריכה, מתי שהיא צריכה, תני לה במיידי ותראי מה יקרה. מוזמנת לעדכן.

... דבר נוסף טלי,
מזמין אותך לבקר בבמת הפורום (ראי קישור בסרגל העליון שנמצא כאן למעלה באתר) ולקרוא את המאמר: "התמודדות לילית עם תינוק".

היי דני, ראשית תודה על תשובתך. ייתכן וההתנסחות שלי קלוקלת אבל אני לא בטוחה שהיא לא מקבלת יחס או תשומת לב מספיקים - הסביבה אגב טוענת שהמצב דיי הפוך ואני מעניקה יתר על המידה (ואני עושה זאת בחום גדול ובאהבה אדירה) אין ספק שלאחר שנתיים וחצי של חוסר שינה (יש לי עוד קטן בבית) אתה בהחלט מתחיל לחשוב על עצמך בשעות הקטנות. בינתיים, הלילה ישנה קצת יותר טוב. חשוב לי לציין שבמהלך היום היא ישנה נפלא בין אם אני איתה או המטפלת. לגבי להרים או לא וכל הנ"ל אלו הם עצות שקבלתי מיועצת שינה - לא לגשת כשהיא בוכה, לא להרים ישר וכיוצ"ב. זהנ עזר לתקופה מסוימת ואז הפסיק. אם זה היה תלוי בי היא היתה על הידיים שלי נון סטופ. בכל אופן אשים לב שוב לבדוק אם תשומת הלב שהיא מקבלת ממני היא מספיקה ומה דרישותיה ואפעל בהתאם. שוב תודה

טלי,
בתך מקבלת ממך אהבה, חום, תשומת לב וזה מצוין ו... ככה צריך. והיכן שבסדר לא צריך לגעת. העניין הוא הלילה, משהו קורה בלילה שלא מאפשר לשתיכן לישון באמת וכאן אנחנו לא מדברים על תשומת לב שיש או אין אלא על תחושת ביטחון.

הרבה פעמים קורה שהתינוק משמיע קולות של חוסר שביעות רצון או של התרגשות ממשהו - אפילו התרגשות חיובית - וההורים בתגובה מיד קופצים ומגיבים ("מה קרה בובי?") ובכך לא מאפשרים לתינוק לתת ביטוי לכל מיני תחושות שיש לו שמקורן לא במצוקה אמיתית. וכאן נוצרת תלות בין התינוק להורה ולכן חשוב להקשיב לתינוק לפני שאנחנו ניגשים אליו. זה נכון.

אבל כאשר התינוק בוכה והבכי שלו ממושך - במיוחד אם בלילה - והוא אומר לנו בדרכו שהוא צריך אותנו, נאפשר לו להוביל. למה הכוונה?

הוא בוכה - גשי אליו ושימי עליו יד, קחי אותו לידך. אל תעשי משהו שמקשה עלייך עוד יותר, כלומר אפשר שהוא ירגע קצת על הידיים לשתיים-שלוש דקות אבל לא יותר. בהצלחה..