גמילה מחיתולים - המשך

הדר


שלום דני,

בהמשך לשיחתנו לגבי גמילה מחיתולים שהתרחשה לפני חודש.
כמו שהצעת אני ובעלי לא דיברנו עם הילד על נושא הגמילה מיוזמתנו.
כלומר שיחות נעשו בנושא אבל מיוזמתו של הילד. הוא גם לפני השינה רצה לשבת קצת בשירותים אך לא עשה דבר. הכל מיוזמתו ללא לחץ מאיתנו. בנוסף ניסיתי בהצעתך להציע לו לשבת בזמן שהוא עושה קקי. אך הוא ממש לא רוצה ולכן לאחר פעמיים שהצעתי לו והוא סירב בתוקף הפסקתי להציע לו.
מכיוון שאינני רוצה לגרור את תהליך הגמילה לתחילת השנה בגן. בעיקר כי הגננות בתחילת השנה עסוקות יותר עם הילדים החדשים ויש הרבה בכי. החלטנו בהתיעצות עם הגננת להתחיל את הגמילה היום. ככה שיש לנו שבוע וחצי שהוא הרוב בבית וקצת בקייטנה של הגן (פחות ילדים ואותן גננות).
הגישה שלי היא כזו: מורידים את החיתול ומתי שהילד רוצה ומרגיש מוכן הוא ילך מיוזמתו לשירותים. אני מאמינה שעם הפיפי הדברים יסתדרו. מה שמטריד אותי זה הקקי. יש לי הרגשה שהוא ידחה אותו לזמן שבו אנו שמים לו חיתול לפני השינה או פשוט יעשה בתחתונים.
אמרת לי בפעם האחרונה שיש דרך להוריד את החיתול? אשמח לעצות בנושא. אשמח גם לעצות לגבי הקקי...

תודה רבה, הדר

דני גיל

17-08-2012 01:07
היי הדר,
נראה שעשיתם לו "ריסט" כמו שצריך וזה מצוין. מצוין גם שאת קשובה ל"בקשות" שלו וגמישה לשנות תכניות בהתאם (הצעת לו לשבת עם החיתול / הוא סרב בתוקף / ירדת מהעניין).

בשלב זה תוכלו לפעול באופן הבא:

- להוריד את החיתול כפי שכבר עשיתם.
- להציג לו את האפשרויות החדשות - סיר או שירותים - לדעתי טוב אם תהיה לו יותר מאפשרות אחת כך שהוא יוכל לבחור (להרגיש עצמאי ו"שולט בעניינים"). כמו כן נכון לדעתי לשאול אותו:

דלת פתוחה או סגורה?
לפני האמבטיה או אחרי?
איתי או בלעדיי?

כאשר המסר: אתה הבוחר ואתה ה"שולט". כאשר אתם מגדירים לו מרחב בחירה מספיק רחב ומספיק מכבד הוא לא יתנגד לשתף פעולה כאשר תציבו לו גבולות. למשל: הגבול שאת שמה כאשר את מבקשת ממנו לעשות פיפי עכשיו ולא אחר כך. נכון שבהתחלה הוא יגש מיוזמתו, ונכון שאנחנו לוקחים בחשבון שהוא יפספס ואפילו יפספס הרבה ובעקביות, אי לכך נכון לכם להקדים את הפספוסים האלה על ידי כך שתלוו אותו לשירותים כל X זמן). וכשהוא יגיד לכם: "אבל אין לי" תשיבו לו: "בסדר... אנחנו רק מנסים". גם פה לא צריך להיאבק ולהתעקש, אם חצי דקה הוא עומד שם ואתם איתו וכלום לא קורה, תחזרו כולכם לעניינים שלכם ותחזרו לשירותים אחרי זמן מה לניסיון נוסף. ובהחלט כן - זה המקום להפעלת סמכות הורית וככה בדיוק מפעילים אותה, כאשר אנחנו יוצרים מרחב בחירה ומציירים סביבו גבול ברור.

כנ"ל לגבי הגמילה מהקקי. אל תפחדו - ודאי לא בשלב הזה - לומר לו: "אין בעיה שלא יוצא - אנחנו מנסים". ואם הוא בוכה נניח או צורח מתוך התנגדות תבקשו ממנו לעצור לרגע ולהקשיב לכם. כלומר שאם נניח קוראים לו יותם אתם אומרים לו:

"יותמי..
יותמי..
יותם תסתכל עליי רגע..
(ואת לא ממשיכה עד שהוא לא איתך)
יותם תסתכל עליי רגע אני רוצה לשאול אותך משהו..
למה אתה בוכה?"

כאשר הוא ישיב לך על השאלה הזאת הוא גם ישיב לעצמו וסביר להניח שירגע. שימי לב שאין בדרך שאני מציע לך ציפיות מוגזמות מהילד, אין קשר להצלחה ולכישלון, בני אדם יכולים להצליח ולהיכשל בכל מיני דברים אבל הם לא יכולים להצליח ולהיכשל בניסיונות ואנחנו כאן כדי לנסות.

"מה לא הצלחת? לעשות פיפי? אבל לא ביקשתי שתעשה פיפי. ביקשתי שנעמוד פה וננסה"
"מה לא הצלחת? להירדם? אבל לא ביקשתי שתירדם. ביקשתי שתהיה במיטה"

זה הרעיון..