היי אנה, תודה-תודה... שנה טובה ומתוקה גם לכם. אני לא מכיר חומר כתוב שהרשים אותי בעניין הספציפי הזה ובכלל... יש לי הרגשה ש"ילד סנדוויץ'" הוא מושג מיושן לעידן המודרני. כלומר שמה שמאפיין את גדילתו של הילד הזה ומה שיוצא ממנו בסופו של דבר אינו שונה מילדים אחרים שאינם "ילדי סנדוויץ'".

בעבר ילדים היו גדלים בלי יותר מדי התייחסות לצרכים הרגשיים שלהם ולכן ילדי הסנדוויץ' היו מפסידים בגדול בתוך הסנדוויץ' שלהם. אלא שהיום המצב שונה: קיימת מודעות מצד ההורים למעמד הילד במבנה המשפחתי, קיימת מודעות לצרכים הרגשיים שלו בהתאם לגיל הילד ומקומו במשפחה, לפעמים מודעות יתרה. ואם יש משהו שלהורים של היום כדאי להיזהר ממנו הוא דווקא המודעות היתרה, כי בסופו של דבר היא מזיקה יותר מאשר מועילה.

למשל, הילד בן השלוש שמתמודד עם לידת אחיו התינוק. בעבר היתה ההתמודדות שלו קשה בגלל חוסר המדעות של ההורים. היום ההתמודדות שלו קשה דווקא בגלל שההורים מודעים: היחס המבין, המכיל, המקבל, הרגיש, הזהיר וההססני שם את הילד הזה בעמדת הקורבן ואת ההורים בעמדת האשמים. רע לילד ורע להורים.

לידה קלה שתהיה ;)

תודה דני ושנה טובה :-)