היי יעל,
שמחתי לשמוע על המתנה שקיבלת :)
תודה על השיתוף!

ההתעוררות הזאת של הקטנטנים בגילאי השנתיים ועד חמש-שש כל כך נפוצה. מוזמנת לדפדף קצת בפורום ולהיווכח לכמות הרבה של השאלות העוסקות כולן באותו נושא: הירדמות של פעוטות והתעוררויות בלילה. אפשר לטפל בעניין בשתי דרכים שונות:

דרך אחת היא ללוות את בתך חזרה למיטתה כל פעם שהיא מתעוררת, לסייע לה במה שאפשר לסייע, ולחזור למיטתכם:

היא קמה - אתם מחזירים.
היא שוב קמה - אתם שוב מחזירים.
וכן הלאה.

וככה, באופן עקבי-נחוש-אופטימי-דבק במטרה, תוכלו לראות אותה לאט-לאט קמה אליכם פחות ועד שלא תקום בכלל. כדי להצליח בדרך הזאת אתם חייבים להתגייס לכמה לילות של שינה לא רצופה שבה אתם מחזירים אותה למיטתה כל זמן שהיא מתעוררת. לא נאבקים איתה וגם לא דורשים ממנה כלום. אתם פשוט עסוקים במעשים ולא במילים.

אגב - החשש שאחיה הקטן לא יתעורר כתוצאה מההתעוררות שלה מפיל אתכם במלכודת כי בזמן שאתם מנסים לדרוש אותה לשקט היא מקבלת קלף חזק לניהול משא ומתן:

רוצים שקט? סבבה! אצלכם במיטה!

לכן הצעתי בעניין הזה היא לא להתרגש מההתעוררות הנוספת של אחיה הקטן, לצפות את זה מראש למשך תקופת ההסתגלות ולהביא בחשבון שניים-שלושה לילות מאתגרים.

היכן הבעיה? שבלילה כולנו עייפים והחיים לא תמיד פשוטים, וקשה להיות תמיד רציונלי ולפעול לפי ספר זה או אחר, וכך נוצר מצב שבשתיים בלילה מתחמם לו מאבק כוחות בין ההורה לילד וזה הדבר שהכי מעיר את הילד. לכן, לדעתי, מוטב שכל הורה יעשה את הבחירה שלו אם הוא מסוגל לפעול באופן הזה ואם לא, לפחות להיות מספיק גמיש כדי לבחור בדרך אחרת.

הדרך האחרת היא הדרך השניה שאציע לך והיא לאפשר לה להירדם במיטתכם - סביר שזה יקרה מהר - ואז להעבירה למיטתה. הרציונאל הוא שעם הזמן היא תתרגל לקשר התעוררות לחוויה נעימה ולכן ההתעוררויות הקטנות כבר לא יקימו אותה. גם אנחנו, המבוגרים, מתעוררים המון בלילה ובכלל לא יודעים מזה. ולמצב הזה אנחנו רוצים להביא אותה.

וכאמור, אם בחרתם בדרך הראשונה תזכרו שהמטרה שלכם היא לפעול בצורה מסוימת שתעייף ותתיש אותה. אם היא מקדימה לעייף אתכם ולתסכל אתכם - זמן לעשות חושבים ואולי לשנות את הגישה.
לילה טוב :)