היי רווית,
אני לא יודע באמת להגיד לך ככה מרחוק. נשמע כמו משהו שראוי באמת לבירור מעמיק יותר. היא מודעת לכך שהיא מתאפקת? אם כך, מה היא משיבה לך כאשר את שואלת אותה מדוע היא מתאפקת?

לדעתי חשוב להתייחס לנקודת הזמן שעברתם לקיבוץ כאל נקודת זמן שבה חל השינוי, אבל להיות פתוחים לאפשרות שלא המעבר הוא הגורם לכך. כי אולי קרה משהו בנקודת הזמן הזאת ואינכם ערים לו משום שלכאורה כבר פתרתם את החידה.

טוב שאת מושיטה לה יד ומשאירה את "הדלת פתוחה" לחזור אלייך אם וכאשר תראה לנכון (זו גישה חכמה עם ילדים). מה שהייתי רוצה לחסוך לך הוא את המאמצים להחזיר אותה "למוטב" באמצעות כל מיני הסברים על המשמעות הבריאותית ועל כך שהיא בוגרת. אני מניח שאת עושה כך כדי לעורר בה את המוטיבציה להפסיק עם ההתאפקות הזאת אבל זה באמת מיותר, המוטיבציה הזו ממילא קיימת. אז למה לא רואים תוצאות בשטח? כי נכנס כאן גורם מעכב שלא ברור לנו כרגע. את הבירור הייתי מתחיל אגב דווקא אצל רופא משפחה ורק אחר כך ממשיך לכיוונים אחרים. טיפול בטכניקות אנאלפיסטיות עשוי לדעתי להיות אפקטיבי במקרה כזה, במיוחד עם ילדים. מדובר בטיפול אחד או שניים והתוצאות מיידיות. אם תרצי, תשלחי לי מייל ואפנה אותך למטפלת מקצועית ומנוסה בתחום.