היי מאי,
הכי טוב שאת יכולה לעשות הוא לקבל באהבה את המחמאה ולהתייחס לעניין בשמחה ובהומור. מה לספר לה כשאמא לא נמצאת? שאמא הלכה ואמא תחזור: "אני הולכת ו... אני חוזרת". אפילו תסמני לה עם האצבעות מסלול הליכה וחזרה. אל תתעכבי על הבכי שלה ברגעי פרידה. תחתכי בביטחון ובכך תעניקי לה ביטחון.

לא כל כך הבנתי מה קורה לפני השינה..

תודה רבה על התשובה המועילה! לגביי עניין ה"לפני השינה", כשאבא שלה משכיב אותה במקומי (כי אני צריכה ללכת או סתם רוצה אוויר) הוא אומר לה "אמא הלכה לישון, תראי אותה בבוקר". תהיתי האם זו הדרך הנכונה לתאר לה את המצב...

זה למשל משהו שלא הייתי ממליץ לכם לעשות. יש בזה משהו לא טבעי (שאת נכנסת לישון לפניה) וגם כזה שלא עומד בטוח מול הילדה. את רוצה את המנוחה שלך ובצדק. לכן אין שום סיבה שתסתירי ממנה את ה"צד שלך" כי בדיוק כאן הילד מבין שיש צד שני והוא לומד להכיר בו. ושהוא לא מרכז העולם. מעבר לכך - לדעתי המקום האותנטי הזה הוא בדיוק המקום שמרדים ילדים, כלומר שאני (ההורה) לא עסוק כרגע בדאגה למנוחה שלך (של הילד) אלא למנוחה שלי.

אם את יוצאת מהבית תגידי לה שאת יוצאת מהבית, תספרי לה בשמחה שאת הולכת לשתות קפה עם חברה, בלי להתנצל. אם את נמצאת בבית תגידי לה שיש לך הרבה דברים לעשות. בנימה אגבית (ולא בנימה של רצון שהיא תבין אותך) תשתפי אותה מה באמת עלייך לעשות וכמה שזה חשוב לתפקוד הבית והמשפחה. בעקיפין היא תבין מכך (היום או מחר או מתישהו) שיש לה חלק אקטיבי במשהו גדול (משפחה), ושיש לה תרומה משמעותית בתוך המשהו הגדול הזה בכך שהיא משחררת אותך. לגבי החלוקה ביניכם - את ובעלך - מצוין שהיא קיימת אבל.. לא חובה. כלומר שברגע שבתך מבינה שהכניסה למיטה היא כניסה לשינה ולא להתעוררות אז את יכולה להציע לה את הנוכחות שלך לזמן מה אם היא מסייעת לה להירדם. בהצלחה!

תודה רבה דני!