היי בתיה,
כתבת בסוגריים "הילדה ישנה" כלומר ש... היא קוראת לך מתוך שינה? או שהתכוונת לכך שיש לה אחות קטנה שעשויה להתעורר מהקריאות שלה? בהנחה שכך, והיא פוחדת כאמור מהחושך, מה יקרה אם תדליקי לה קצת אור? ניסיתם? כי גם אם זה לא הפתרון לפחדים היא לפחות תדע שלא מהחושך היא מפחדת וזה פתח להתקדמות. תשאלי אותה (בנימה של סקרנות והתעניינות בה):

"ממה את מפחדת?"
"מה את חושבת שיכול לקרות?"

ונניח שהיא מדמיינת שיש לה כל מיני יצורים בחדר, את יכולה להגיד לה בסדר הזה ובאופן הזה:

1. ".. את יודעת... זה מזכיר לי שגם לי היו כאלה מחשבות כשהייתי בגיל שלך"
2. "אוהבת אותך" (נשיקה בלחי).
3. "תשמעי משהו, מחר כשאת חוזרת מהגן אני רוצה שנלך יחד עם ______ לפארק ו..." (כאן אני בעצם מציע לך להגיד לה משהו מנותק מהפחדים שלה, לקחת אותה ל"מקום אחר" אבל בצורה טבעית, בלי להראות כמי שמנסה להסיח את דעתה).
4. "זה בסדר אני כאן..." --- את מלטפת את ראשה --- "... את יכולה לעצום עיניים".

--- אבל אמא... אני לא נרדמת ---

5. "את צריכה לנוח ולהרגיש כיף במיטה. את ממש לא חייבת להירדם"

אחרי שכל השיחה הזאת מסתיימת את יכולה לשבת לידה, אפילו להניח ראש על הכרית שלה או סמוך לבטן שלה וקצת ללטף אותה עד שהיא נרדמת. תראי בתיה, את לא תצטרכי לחזור על זה כל לילה, בטח לא שלוש פעמים בלילה. ברגע שהיא תקבל את הביטחון שאת שם בשבילה מתי שהיא צריכה היא תשחרר אותך.

היי דני,
תודה על התשובה .
הילדה קוראת לי מתוך שינה, כשאני מגיעה אליה היא מבקשת שאני אשכב לידה. אחרי שהיא נרדמת (כמה שניות) אני חוזרת למיטה שלי.
אני אומרת לה שאמא כאן והכול בסדר ואז היא חוזרת לישון. בלילות האחרונים זה פחת והיא קוראת לי פעם אחת.

זה פחת ולא במקרה - את עושה נכון.