ילדה שתלטנית

לימור


שלום דני
הבת שלי בת 6.5 ילדה מקסימה ותלמידה טובה, אבל קצת שתלטנית עם חברים: רוצה להחליט במה משחקים, לא מרשה שיגעו במשחקים שלה והכל צריך להיעשות על פי דרכה. לא עזרו הערות שלי ושיחות שככה לא רוכשים חברים. אשמח לעצה, אני מתכוונת גם לקרוא את הספר אבל אם יש לך משהו לבינתיים אשמח, ותודה רבה.

דני גיל

29-01-2013 01:21
היי לימור,
תעשי הפוך: אל תייעצי ואל תתאמצי להסביר לה שככה לא רוכשים חברים וכדומה. במקום זה קחי דווקא צעד אחורה מבחינת המעורבות שלך, תני לה לעשות את הטעויות ולהתבונן בתוצאות. כאשר משחק "מתפוצץ" בגלל המעשים שלה תני לזה לקרות, ולאחר זמן מה תגידי לה בנימה אגבית כזאת:

".. זה בדיוק מה שחבל לי... בסוף את מפסידה מזה"

וזהו. תעברי הלאה בלי לעסוק בזה יותר. אני ממש ממליץ לך בחום לא לשפוט אותה, לבקר אותה, להטיף לה. כאשר את מאפשרת לה להתבונן ולאחר מכן אומרת את הדברים מבלי ליצור התנגדות, את עושה המון.

ליאן

01-02-2013 01:23
היי. גם הבן שלי לפעמים שתלטן ורואה שחברים מתרחקים ממנו ואומרים לו שהם ברוגז איתו. ולמרות הכול הוא לא מפנים שזה בגלל ההתנהגות שלו. מה עליי לעשות במקרה כזה?

דני גיל

02-02-2013 14:55
בדיוק אותו הדבר..

ריבי

15-12-2013 11:17
ומה עושים במקרה של שתלטנות בנסיבות דומות בגיל 3.7 שנים?...

דני גיל

15-12-2013 12:34
היי ריבי,
המטרה שלנו היא שהילד יבחין בתוצאות המעשים שלו, כדי שייקח עליהם אחריות. ככל שהוא צעיר בגיל נוכל לעזור לו בכך. למשל, להעביר לו את המסר ש... לא חייבים להזמין חברים:

"אתה בטוח רוצה שתומר יבוא אליך?"
"...אני לא יודעת... לא בטוחה שזה רעיון טוב"
^ מה... למה אמא ^
"כי אז אתה לא נותן לו לגעת לך במשחקים ו..."
^ לא נו אמא... אני כן... ^
"אוקיי אני שמחה אם ככה. בוא נזמין אותו"

ואחרי שהזמנתם והיה להם נעים יחד אז טוב לחזק אותו על כך - פשוט להפנות את תשומת לבו לכיף שהיה להם ביחד, דווקא היום.

אם זה לא מצליח לכם ויש עוד ועוד מקרים שבהם ההתנהגות שלו לא מאפשרת אווירה נעימה אז את יכולה באמת לקבל החלטות שיאלצו אותו לשאת בתוצאות: לעצור להם את המשחק, לעזוב את בית החבר טרם הזמן שתוכנן, וכו'. וזה תמיד יהיה הכי אפקטיבי כאשר את לא מלווה את המעשים האלה בכעס כלפיו. פשוט תני לו להבחין בתוצאות מעשיו.

לדבר על זה - מצוין. אבל זה לא חייב להיות בזמן אמת. כלומר שאם אתם אצל חברים ויש את כל העניינים שאת מתארת מוטב שתגיבי במעשים ותשאירי את השיחות לערב לפני השינה, אז תוכלי לשאול אותו כל מיני שאלות שעבורו תהיינה שאלות מעוררות מחשבה.

איזבלה

13-02-2014 22:49
שלום דני אני נהנת לקרוא את השאלות שמופנות אליך ואת תשובותיך החכמות. אני אמא לילד בן 5 מתוק וחמוד. לפני חודש הצטרף תינוק למשפחה ומאז יש החמרה של התנהגויות שהיו גם טרם הלידה כמו בדיקת גבולות שבאה לידי ביטוי בעשיית דברים אשר נאמר לו במפורש לא לעשותם גם בהתייחס לאחיו (הוא אוהב חזק מידי) וגם באופן כללי, מעבר לכך הוא מגיב בכעס כאשר לא מקבל מענה מידי לכל פניה ובקשה. ברור לי שזו תגובה נורמלית לקושי הרגשי אך נשאלת השאלה איך להגיב לבדיקת הגבולות הזו ? אודה לתשובתך. איזבלה. :)

דני גיל

14-02-2014 03:12
היי איזבלה, תודה על ההקדמה.
את שואלת איך להגיב לבדיקת הגבולות הזו ותשובתי הלא מפתיעה - לשמור על גבולות. איך? באמצעות חידוד ההגדרה של מערכת היחסים.

לנו ההורים ברור כיצד לשמור על גבולות כאשר כלי האכיפה נגישים לנו. למשל - אם הילד מבקש ואני מסרב - הנה הצבתי גבול. בעצם הסירוב שלי. האתגר בשמירה על גבולות נמצא במקומות שבהם אין לנו (לכאורה) יכולת אכיפה: כאשר הילד רודה בנו, מתחצף, משחק על גבול המשתולל, מקפיד להיות לא מרוצה, ובאופן כללי - מכתיב אקלים לא נעים.

ככל שכך, סימן הוא לנו ההורים להעביר מסר לילד שלנו לפיו: יש פה עוד כמה אנשים חוץ ממך, למשל ההורים שלך. ואנחנו - ההורים שלך - עומדים על כך שתכבד אותנו, שתפנה אלינו בכבוד, שתשמע לנו ותשתף פעולה.

איך נעשה את זה? כאמור באמצעות הגדרה ברורה של מערכת היחסים אשר מחדדת את החשיבות של יחסי הגומלין:

אם כבודו מגיב בכעס משלא קיבל מענה מידי לבקשה שלו אז מיותר לציין שהוא לא יקבל מענה לבקשה שלו, לא עכשיו ולא אחר כך. אם הוא כועס מיותר לציין שאת לא מסבירה לו כלום, לא מתאמצת שיבין, לא מנסה להרגיע, לנחם, להכיל, לשקף, או במילים אחרות - להתחנף. ההפוך הוא הנכון - כאשר הוא כועס עלייך את "כועסת" עליו:

את מראה לו שגם את יודעת להיות אמא פחות נחמדה, ופחות שמחה וחיונית מזו שהייתה לו לפני דקות אחדות. למה? כי יש צד שני והוא צריך להכיר בו ולכבד אותו, ויש משמעות לדברים שהוא עושה ולהתנהגויות שהוא בוחר בהן. ואת כל זה את עושה לא כמניפולציה אלא מתוך התחברות לרגש אמתי שקיים בך, והוא קיים - עובדה שהמצב הקיים מעיק עלייך. לכן ההצעה שלי לתת למקום הזה כבוד ולפעול מתוכו ורק מתוכו. בלי להתאמץ לעשות הצגות כי אין צורך.

זה נכון שבמשך חמש שנים הוא היה שם לבד, איתך, את היית כל עולמו והוא כל עולמך, המשבר הצפוי אכן כתוב מראש ואין ספק שהוא מתמודד עם אתגר לא פשוט. המלכודת שאנחנו ההורים הרבה פעמים נופלים בה - ותבדקי אם זה לא מה שקורה לך בימים אלה - היא הניסיון לחסוך מהילד את המשבר בהיותינו מרצים, מפצים, סלחניים במיוחד והולכים כל הזמן על קצות האצבעות. כל אלה מחזקים בילד את עמדת הקורבן בעוד שהמסר שעלינו להעביר לבן הבכור שלנו בשעה הזו הוא:

אני אמא שלך ואני אוהבת אותך ואני האחרונה שאראה אותך כקורבן. אין לך מושג כמה אני בטוחה בך וסומכת עליך.

אגב - "אוהב חזק מדי" - אם אני מבין נכון למה התכוונת הרי שזו בדיוק התגובה האופיינית לקונפליקט שהוא מצוי בו: מצד אחד הציפייה של ההורים שלי ושלי מעצמי לאהוב את אחי הקטן, ומצד שני, הטינה שאני אוגר בתוכי אודות המקום (שלי!!!) שבאת ככה ולקחת לי.

תכתובת רלוונטית נוספת - "התמודדות עם אח חדש" - http://www.superdaddy.info/index.php?id=58#nav

בהצלחה!

ניקול

17-02-2014 17:22
שלום אני אמא לילדה בת 4.5 הבת שלי מאוד אוהבת לשחק אך פחות אוהבת (כמה מפתיע....) לסדר אחריה ולסדר. שאני מעירה לה היא אומרת "סדרי את..." אני מציעה לה שנסדר יחד. לפעמים זה מצליח ולפעמים היא אומרת לא עכשיו או "לא את תסדרי" אני חייבת לציין שהדבר לא קורה בגן או בחוג שבו בד"כ היא מתנדבת לעזור ושמחה על שניתנת לה הזדמנות לכך. איך לדעתך עלי להגיב? תודה ויום נפלא. ניקול.

דני גיל

17-02-2014 23:28
היי ניקול,
שאלה טובה, עדיף שתדביקי אותה בנושא חדש ואשיב לך..

ניב

18-06-2014 00:12
שלום, אני אמא שלושה ילדים. יש לבעיה עם הבת. היא הילדה חמודה וחכמה מאוד, היא בת 9 .היא כל הזמן דורשת דברים בלי גבול כמו ממתקים כמו משחקים לקנות לה. כל יום אותו דבר שתלטנית מאוד על אחים שלה. איך אפשר להתנהג איתה. אני אשמח אם תעזור לי. תודה לך

דני גיל

18-06-2014 01:14
תסתכלי לה בעיניים ותגידי לה: "לא!". והיא תשאל למה ואת תגידי לה "ככה!". בלי קשר תלמדי אותה לבקש ולא לדרוש.

ליאת

23-01-2015 16:40
שלום דני,
בתי בת ארבע וחצי...היא מאוד מקובלת בגן ומאוד אהובה על ידי חברה.. הבעיה שלפני מספר ימים פנתה אליי הגננת וטענה כי שתי אמהות ניגשו אליה וטענו שהבת שלי אומרת לבנות האחרות עם מי לשחק ועם מי לא...ניסיתי לשוחח עמה הרבה פעמים אולם זה עדיין ממשיך..מה ניתן לעשות?? אני חוששת שמא תהפוך לילדה שאינה האהובה על ידי ההורים...

דני גיל

24-01-2015 16:47
היי ליאת,
השאלה החשובה היא מה הגננת רואה. אם היא רואה ילדה שנוהגת בבריונות חברתית, זוממת מזימות, בונה קואליציות ומחרימה ילדים, אז כאן דרושה התייחסות של הגננת (בגן) ובמידה מסוימת שלך (בבית). לעומת זאת, אם הגננת לא רואה בעיה מיוחדת בגן (עד התלונה של האמהות לא הייתה בעיה?) והיא רק מעדכנת אותך בעדות של האמהות אז ההמלצה שלי היא להגיד תודה על העדכון ולסיים בכך.

אר

11-09-2019 11:32
אהבתי את התשובות הקצרות וחדמשמעיות שלך קולעות ויפות
אני מורה ומצאתי בכיתה ילדה בריונית וחזקה מאד שמנסה לשלוט על הכיתה ,