השתתפות בחוגים
עינת בנימיני
היי,
כתבתי לך בעבר ומאוד עזרת לי להתפקס ולכן אני פונה אליך שוב.
בני, בן 4.8, ביקש להשתתף בחוג קונג פו (זהו בני הבכור).
מדי שבוע הוא הולך לחוג בהנאה רבה לפני, בזמן ואחרי החוג, אך יש חלקים שלמים בהם הוא בוחר שלא להשתתף כי לדעתי אלו קטעים שהוא עלול להרגיש בהם יותר מאוים, מהחשש שלא יעשה אותם הכי טוב.
לדוגמה: כשמשחקים תופסת הוא מתיישב בצד כי לא רוצה שיתפסו אותו, כשעושים קרבות אז יש כאלו שהוא בוחר שלא להשתתף בהם.
יש לציין שגם בזמן שהוא יושב בצד הוא שותף לחוג בצחוקים ולא יושב עצוב ונחבא לא הכלים.
השאלה מה לעשות עם זה? איך לעודד אותו להשתתף בהכל וככה להתגבר על הקשיים?
המדריך אומר שזו תופעה מוכרת אצל ילדים בכורים וכדאי לתת לו את הזמן - אבל אני לא רוצה שיחשוב שכל פעם שקשה לו הוא יכול לשבת בצד ולחכות, רוצה שיקח חלק בכל הפעילויות.
מה דעתך?
דני גיל
25-02-2013 16:05אז קודם כל טוב שאת שואלת, לדעתי זה מקרה קלאסי של פוטנציאל להתערבות הורית שלא מקדמת בכלום. במקרה הטוב.
אין לי בעיה עם הבחירות שלו וחשוב לי שגם לו לא תהיה בעיה עם הבחירות שלו, כלומר שלא הייתי רוצה שהוא ישב בצד עם הרגשה של כישלון, ולכן כל הניסיונות "לעודד" אותו לא טובים לענייננו.
כרגע הוא עושה מה שנכון לו ולכן הוא נהנה גם להשתתף וגם לקחת הצידה. וזה מצוין ואנחנו רוצים שימשיך ככה. על הדרך הוא גדל ולומד וככל שכך הוא צובר ביטחון ומבשיל להתמודד עם החלקים היותר והפחות קלים של החיים. אנחנו ההורים נעשה טוב ככל שנדע לתת לילדים את זמן ההבשלה שלהם, בדיוק כמו העוגה שאנחנו מכניסים לתנור.
עינת במיני
06-03-2013 19:34לתת לו להמשיך לעשות רק את מה שהוא רוצה?
דני גיל
07-03-2013 01:23עינת
07-03-2013 16:56