תינוק שמסרב לאכול לפעמים

עירית


הי דני,
יש לי תינוק בן שנה ו-7 חודשים, בתקופה האחרונה יש לנו קשיים עם האוכל.
כבר כמה חודשים הארוחה של 16, שזה הפירות היא בעייתית וקשה להאכיל אותו ( אצל המטפלת הוא אוכל בסדר גמור), בחודש האחרון הוא מסרב לאכול דייסה בבוקר, משהו שאהב מאד, ורוצה לאכול קורנפלקס עם חלב כפי שרואה אותי ואת בעלי אוכלים, אין לנו בעיה עם הקורנפלקס אלא עם הסירוב לדייסה, אצל המטפלת הוא אוכל את הדייסה בלי בעיה.
לפני שבוע הבאתי לו כיסא תינוקות ( כיסא רגיל רק קטן לתינוק) והוא החליט שהוא רוצה לאכול ליד השולחן בסלון ולא בכיסא אוכל שלו כפי שנהג עד כה, לא הייתה לנו בעיה, חשבנו " הילד גדל", אך באמצע האוכל הוא מתחיל לקום ולהסתובב ולשחק, שוב, אין לי בעיה כל עוד הוא מסיים את האוכל, אך הרבה פעמים זה כנראה משיח את דעתו והוא לא מסיים, במיוחד דברים שכנראה לא כ"כ בא לו לאכול, כמו דייסה בערב שעד כה היה אוכל אותה בכייף.
אתמול הוא הלך לישון די רעב לדעתי כי מהצהריים לא אכל בצורה נורמלית כמעט כלום.
הוא מצונן כבר כמה ימים אז יכול להיות שיש לכך השפעה מסויימת, בנוסף לפיתוח עצמאות.
אני מוצאת את עצמי במצב חוסר אונים כי אני לא יודעת איך להגיב, כי אני לא בטוחה אם משהו מציק לו ולכן הוא מתנהג ככה ( צינון, שיניים) או שהוא עושה מניפולציה, כי הרבה פעמים אחרי שהוא בוכה הוא יכול פתאום לצחוק ולהמשיך לשחק כאילו לא קרה כלום.

דני גיל

15-03-2013 12:22
היי עירית,
פעם היה לך תינוק אבל היום יש לך פעוט בן שנה ושבע והכללים משתנים: הוא מתקרב לגיל שנתיים ומגלה כל יום את העצמאות שלו מחדש, וככל שכך תראו אותו יותר ויותר מנסה לקבל את ההחלטות לבד. וזה בסדר גמור, סימן הוא לכך שהוא מתפתח נכון, לפי "הספר".

כאשר אנחנו מודעים לכך אנחנו יודעים גם איך להימנע ממלכודות נפוצות כפי שקורה בזמן האוכל. כי למעשה הוא מגיע לארוחת הצהריים או הערב עם שני צרכים: צורך אחד הוא לאכול וצורך שני הוא לקדש את האוטונומיה שלו ולקבל את ההחלטות בעצמו. המעניין הוא שאם אנחנו פוגעים לו בצורך השני אנחנו פוגעים גם בצורך הראשון, וההפך, כאשר אנחנו משחררים אין שום דבר שמאיים על האוטונומיה שלו ואז.. אם הוא רעב אז הוא אוכל.

לדעתי, שימו לו את קערת הקורנפלקס ושיעשה איתה מה שהוא רוצה. אם הוא בקושי נוגע בה תעברו הלאה. אם הוא יהיה רעב בעוד שעה תנו לו שוב בעוד שעה. אל תלחצו בעניין הדייסה כי ככל הנראה הוא כבר לא מעוניין בה. תזכרו שהצורך של הילד לאכול הוא צורך טבעי כך שכל שנותר לנו ההורים לעשות הוא למנוע מעצמנו לעשות דברים שיעוררו בו התנגדות.

עירית

21-03-2013 09:50
תודה דני :)

בעניין אחר, קצת הלחיצו אותי בטיפת חלב שהוא מתעכב עם דיבור לגילו, הוא אומר רק כמה מילים בודדות , הוא מאד מתקשר ואנחנו מאד מבינים אותו והוא גם מראה את מה שהוא רוצה בכך שמצביע או לוקח אותנו ביד ומוביל לאן שרוצה, הכוונה שלי שאין לנו בעיית תקשורת איתו אך הרבה פעמים היא לא ממש בדיבור, אמא שלי גם מלחיצה אותי ואומרת שאני ואחי התחלנו לדבר ממש מוקדם, אך חמותי לעומת זאת אומרת שבעלי התחיל לדבר מאוחר.
אתה יודע האם עליי להתחיל לדאוג או שזה עדיין בסדר?

דני גיל

21-03-2013 13:58
... אז יכול להיות שהוא באמת קצת מתעכב עם הדיבור לגילו. נראה לי שאפשר להירגע ובכל מקרה לא הייתי מעמיק בעניין הזה לפני גיל שנתיים.