גמילה מטיטולים

א


שלום דני
אני זקוקה לעזרתך ועצתך
לפני כחמישה ימים התחלנו בתהליך גמילה של בני בן שנתיים וחצי אחרי שהגעתי למסקנה כי הוא מוכן. ביומיים הראשונים הוא עשה בתחתונים והודיע מיד.. ולאחר שלושה ימים הוא עשה בתחתונים והודיע והמשיך בשירותים. לציין כי תמיד ההליכה לשירותים היא לא בהתלהבות גדולה. אנחנו מצידינו לא לוחצים עליו ונותנים לו את השליטה בידיו. העיניין שהוא כמובן מתאפק בעיקר בגן ולגבי קקי כבר לא עשה שלושה ימים. הגננת הציע לי להחזיר לו טיטול אבל אני ממש ללא רואה עניין להחזיר אותו אחורה אחרי שכבר מתחיל לעשות את חצי מהפיפי בשירותים. אני לוקחת בחשבון שאני רק בהתחלה אבל רציתי לשאול האם אני פועלת נכון? מה עושים אם הוא מתאפק המון פיפי וקקי? אני יודעת שהוא בשל כי הוא מבין בדיוק את התהליך אך מסרב
אודה לתשובתך
בתודה מראש
אמא

דני גיל

13-09-2013 13:51
היי א,
קודם כל אני לא בטוח שה"השלמת המשימה" בשירותים מקדמת אתכם. אם הוא עושה בטיטול ואז ממשיך בשירותים הרי שהמעבר לשירותים הוא מעבר מאולץ ובסופו של דבר יוצר התניה מעכבת.

בתהליך גמילה עלינו להפעיל "סמכות חכמה": לקבל את ההחלטות כאשר יש לנו יכולת אכיפה ולאפשר לילד לקבל את ההחלטות כאשר אין לנו יכולת אכיפה. למה הכוונה?

אני לא יכול לדרוש מהילד שלי לעשות פיפי, אבל אני כן יכול לדרוש ממנו ברגע זה להגיע לשירותים. כמו עם נושא השינה אגב, אני לא יכול לדרוש ממנו להירדם אבל אני כן יכול לדרוש ממנו להיות במיטה. הוא יגיד:

"אין לי.."
"לא יוצא לי.." וכדומה,

ואני אשיב לו שזה בסדר, שככה זה בהתחלה, וזה בסדר כשזה מצליח וזה בסדר גם כשזה לא מצליח, אנחנו פה כדי לנסות ואנחנו נותנים לזה זמן. תוך כדי תשאלי אותו אם הוא מעדיף שתישארי או שתצאי, דלת סגורה או פתוחה, חשוב שתתני לו את התחושה שיש לו מרחב בחירה. עד גבול מסוים. כלומר שאת הדרישה להיכנס לשירותים ולהיות נוכח שם לפחות 3 דקות היא דרישה שאת עומדת עליה.

לא נכון לדעתי לתת שם תשומת לב בסגנון של להקריא סיפור או לשמוע מוזיקה וכדומה. להיפך, את אמורה "להיות שם ולא להיות שם", כלומר שזה בדיוק הזמן לשיחת טלפון עם חברה או התייחסות לתינוק נניח. פיזית את בקרבת מקום, ואפילו צמודה (הוא יבחר) אבל את עיקר תשומת הלב תשלחי למקום אחר.

מבטיח להרחיב בנושא במאמר הקרוב. מוזמנת לעקוב. בהצלחה..