גמילה מחיתולים של ילדה בת כמעט שלוש

גיל


שלום דני,
בתי בת שנתיים ועשרה חודשים ואנחנו מתקשים לגמול אותה מחיתולים.
היא התוודעה לנושא במשך כמה חודשים (דיברנו איתה, הקראנו לה ספר והיא התנסתה לא מעט בישיבה על הישבנון אם כי אף פעם לא יצא). היא מבינה, מביעה עניין בנושא ומאוד מתלהבת ללבוש תחתונים, אבל... בזה זה נגמר.
עשינו ניסיון גמילה אחד של יום-יומיים לפני כמה חודשים.
ברגע האמת, היא לא אמרה שיש לה ועשתה בתחתונים (ועל הרצפה), ואח"כ, נלחצה ובכתה, וזה חזר על עצמו כמה פעמים.

חשבנו שאולי היא עדיין לא בשלה וחזרנו לחיתולים.
עכשיו, הרגשנו שהיא יותר בשלה - כבר אומרת לפעמים כשיש לה (אם כי אנחנו לא בטוחים אם היא אומרת לפני או אחרי שכבר התחיל לצאת) וחשבנו לנסות שוב.
היא שוב התלהבה מאוד ללבוש תחתונים ואפילו אמרה כשהרגישה שיוצא לה קקי, אבל סירבה לשבת על הישבנון או על סיר ועשתה בתחתונים ושוב נלחצה, אם כי פחות בהשוואה לניסיון הראשון.
אנחנו מסבירים לה שזה בסדר וגם ציונה מהספר של "סיר הסירים" עשתה בהתחלה בחוץ...
חזרנו שוב לחיתול ובכמה הזדמנויות כשהיא אמרה שיש לה, הצענו לה לשבת באסלה והיא סירבה בתוקף.
בחודשים האחרונים היא היתה אומרת הרבה פעמים שהיא גדולה ולא צריכה חיתול (כנראה משפט שהיא שמעה מסבתא), ולפעמים גם היתה מספרת שהיא עושה באסלה (מה שאף פעם לא קרה).
האם לעזוב את הגמילה ולחכות שזה יבוא ממנה (לא בטוח שזה אי פעם יקרה... והיא כבר די גדולה...)?
נשמח לעזרתך

דני גיל

14-10-2013 00:47
היי גיל,
קודם כל כמובן שהיא בשלה לגמילה אבל אתם צריכים לדעת שהגמילה היא תהליך, כלומר שאתם לא יכולים לעשות "ניסיון גמילה אחד של יום-יומיים" ולצפות לתוצאות מידיות.

לא הבנתי ממך האם היא גמולה כבר מפיפי והאם בשגרה היומיומית היא נמצאת עם טיטול. אם היא אכן רגילה להיות עם טיטול או אם אתם בימים אלה בודקים את העניין ההצעה שלי להשאיר לה את הטיטול לשבוע נוסף ולבקש ממנה להתיישב לקקי כאשר יש לה. עם הטיטול. כלומר שאיפה שהיא נמצאת שתתיישב (כמו שיושבים בסיר רק בלי סיר).

אחרי כמה ימים כאלה שהיא עושה את צרכיה מתוך מודעות ובמצב ישיבה יהיה לה הרבה יותר קל לעבור לסיר או לאסלה.

גמילה כאמור היא תהליך ובמשך התהליך הזה הילד זקוק כל הזמן לחוות הצלחות. זה אומר שכאשר הוא מפספס אנחנו שם בשבילו כדי להבהיר לו שזה צפוי לגמרי וזה חלק מהתהליך. וכאשר הוא מצליח, גם אם באופן חלקי, עלינו לשמוח בשמחתו. מוטב להימנע מחיזוקים מלאכותיים בסגנון "כל הכבוד" ודומיו. די בכך שתשמחו בשמחתה:

"יו... איזה יופי!! מה?! עשית לבד?!! איזה כיף.."

הצלחה באופן חלקי היא למשל הרגעים האלה שבהם היא מודיעה לכם שיש לה, אבל את תוהה אם היא הודיעה לפני או אחרי שהשתחרר לה קצת. ואני אומר... זה לא משנה! היכולת שלה לומר שיש לה, גם אחרי שיצא לה קצת, היא ההישג של היום. מחר היא תרוויח הישג "גבוה" יותר. אבל כדי לאפשר לה את ההישגים של מחר עלייך לראות את ההישגים שהיא הרוויחה היום. כדי שהיא תראה. היא צריכה כל הזמן להרגיש שהיא בתהליך חיובי שיש בו הצלחות. זה ה-מפתח לגמילה.

גיל

14-10-2013 01:17
תודה רבה!
היא אינה גמולה מפיפי. לובשת טיטול.
אז אתה מציע לבקש ממנה לשבת כשיש קקי - ננסה את זה...
(ומפיפי להתעלם לגמרי? נדיר שהיא מודיעה כשיש לה פיפי)

דני גיל

14-10-2013 01:50
אוקיי אז תנסו כפי שהצעתי לך,
קחו לכם שבוע או קצת יותר כדי לראות איך היא מסתדרת עם ההצעה החדשה ותתקדמו הלאה. בכל מקרה. כלומר, אחרי כמה ימים תורידו לה את החיתול (לא בלילה) וקחו בחשבון מראש תקופה של פספוסים.

נשמע שהיא ילדה שמשתפת פעולה ואם כך יהיה לכם נוח לגייס אותה לתהליך: לגשת לשירותים או לסיר כאשר אתם מבקשים ממנה, וכו'. אגב, אם היא תגיד לכם "אין לי" תגידו לה שאתם רק מנסים. אם היא נחושה שאין לה אז תסמכו עליה. ותראו לה שאתם סומכים עליה (גם אם בסופו של דבר היא מפספסת). תאמינו בה, כל הזמן תשדרו לה שהכל בסדר, גם כאשר היא מפספסת, תביעו שמחה/סיפוק כאשר היא מצליחה להתקדם לכיוון הנכון, גם אם תזוזות קטנות.

גיל

27-11-2013 11:45
היי דני,

עבר חודש, ניסינו את הרעיון של הישיבה - היתה התקדמות, אבל אנחנו קצת תקועים. ואנחנו עדיין עם טיטול...

בעצתך, ביקשתי ממנה לפני חודש לעשות בישיבה. קקי היא מתנגדת לעשות בישיבה. פיפי - היא מוכנה בשמחה לעשות בישיבה, אם כי לא תמיד מודיעה שיש לה (ואת רוב הפעמים עושה בחיתול ללא ידיעתי).

תוך יום-יומיים מאז שהתחלנו, יצא שבזמן האמבטיה הרגישה שיש לה קקי, הצעתי לה סיר או אסלה והיא הסכימה לשבת על הסיר. בסוף יצא פיפי ולא קקי. אבל מאז אותה הצלחה, היא עשתה פיפי בסיר כעשרים פעמים וגם התנסתה פעמיים בעשיית פיפי בישבנון מעל האסלה.
אפשר להגיד שאין לה רתיעה מלעשות פיפי בסיר ואולי גם בישבנון.
אגב, היו גם הרבה פעמים שהרגישה שיש לה ובסוף לא יצא כלום.

היא ביקשה גם שוב להוריד את החיתול וללכת עם תחתונים, אבל שוב, ברגע האמת עשתה תמיד בתחתונים.
ובכל מקרה, כשהרגישה שיש לה קקי (למרות שבסוף לא יצא בכלל באותו יום) סירבה לשבת על סיר וביקשה את החיתול.

הגננת חושבת שזה לא נכון להוריד את החיתול עד שהיא מוכיחה שהיא יודעת להודיע כשיש לה ולהשאיר את החיתול יבש, וניסינו לזרום עם הרעיון הזה, שהוא גם קל יותר עבורנו :-), ואמרנו לה שתוכל להגיד ביי-ביי לחיתול רק כשהיא תעשה בסיר ותשאיר את החיתול יבש. אבל כאמור, לרוב, היא לא מודיעה שיש לה (גם אם אני מתזכרת אותה) ופשוט עושה בחיתול.

והאמת היא, שגם אנחנו הורדנו את הרגל מהגז, בעיקר בגלל תינוק בן 3 חודשים שהצטרף למשפחה ועל אף היותו מתוק שואב מאיתנו המון המון אנרגיות.

איך אתה מציע להמשיך?
להחליט שוב להוריד לה את החיתול (הפעם לתמיד?)?
איך להתמודד עם הסירוב שלה לעשות קקי בישיבה/סיר?

דני גיל

27-11-2013 12:59
היי גיל,
טוב שאת חוזרת לשאול,
בואי נתחיל מסיכום הדברים עד כה:

ילדה בת 3, לא גמולה, מוטיבציה גבוהה להיגמל ולהרגיש גדולה אבל אולי גם רצון להחזיק את ההורים קרוב על ידי העסקתם "בי" ולא רק בתינוק, לחץ מהתהליך ומחוויות של חוסר הצלחה.

התשובה שלי היא בהחלט להוריד לה את החיתול - לתמיד - ולחבר את התהליך כל הזמן לחוויות של הצלחה. זה המפתח.

היא תרגיש שהיא מצליחה ככל שאתם תראו את ההצלחות שלה ותתעלמו מה"כישלונות". אם היא יושבת בסיר כדי לעשות פיפי זה מצוין (הישג), ואם היא גם עושה זה בכלל מצוין. תראו לה שככה אתם רואים את זה ותגידי לה: איזה יופי שאת מצליחה!

גם אם, למשל באמבטיה, היא מרגישה שיש לה קקי אבל יוצא רק פיפי כאשר היא יושבת על הסיר, החוויה שלה צריכה להיות חוויה של הצלחה ולכן טוב שתגידי לה שזה מעולה ושלא תדאג בעניין הקקי... זה תמיד לוקח יותר זמן.

תמיד תציעי לה לשבת יותר זמן בסיר ולעסוק במשהו שמעניין אותה, ובזמן הזה נסי את להעביר את תשומת הלב שלך לעניינים אחרים ולא לעיסוק בה כי זה עשוי להלחיץ.

לגבי המשפט שכתבת לי:

"היא ביקשה גם שוב להוריד את החיתול וללכת עם תחתונים, אבל שוב, ברגע האמת עשתה תמיד בתחתונים"

אז קחו בחשבון שבכל מקרה מדובר בתהליך וזה חשוב כי אם אתם מצפים לתוצאות מידיות (נכון שלפעמים יש הפתעות טובות) היא שוב תחווה אי הצלחה ומכך אנחנו רוצים להימנע.

גיל

27-11-2013 13:45
תודה רבה על התגובה המהירה - אני מתכננת לנצל את הסופש הארוך לצורך כך ולכן אשמח להיסגר על תוכנית עוד היום :-)
לא ציינתי את זה, אבל אנחנו כל הזמן מחזקים אותה ומביעים התלהבות וכל הזמן משדרים לה שהכל בסדר. אגב, כשהורדנו את החיתול והיו פספוסים היא כבר לא נלחצה ובכתה כמו שהיה בניסיונות העבר (למרות שגם אז הקפדנו לשדר לה שהכל בסדר).
לגבי התינוק - אני לא מרגישה שיש לו השפעה בתחום הזה.
בכל מקרה, ספציפית לעניין הקקי - מה אתה מציע לעשות כשהיא מודיעה שיש לה קקי, אבל מסרבת לשבת בסיר? ואיך להגיב אם תבקש חזרה את החיתול?

גיל

27-11-2013 13:51
ועוד משהו - למה התכוונת כשכתבת "תמיד תציעי לה לשבת יותר זמן בסיר ולעסוק במשהו שמעניין אותה"? אתה מתכוון לתת לה לשחק במשהו בזמן שהיא יושבת בסיר?

דני גיל

27-11-2013 14:02
אם כך אתם עושים מצוין ואתם בעיקר צריכים להיערך לפרק זמן מסוים של עבודה טכנית ולסיים עם זה. אל תחזירי לה את החיתול גם אם היא מבקשת. אם היא ממש מתעקשת תנצלי את ההזדמנות להתנות את זה בכך שהיא עושה בישיבה. תוכלו אפילו להתייחס לחיתול מרגע זה כאילו הוא סיר.

מה שכן, אל תצמדי למה שאני מציע לך כתורה מסיני כי תמיד חשוב להיות מחובר לפני הכל להתפתחויות בשטח, ולכן אם את מזהה שאת נכנסת איתה למאבקים בעניין הזה אז תעצרי בזמן ואת מוזמנת לעדכן אותי.

אני בעיקר מחכה לפעם הראשונה שהיא תשב לפיפי בסיר ותיווכח לבד שקורה שם עוד משהו. ולכן הייתי מנסה לעודד אותה לשבת זמן ממושך יותר.

גיל

27-11-2013 14:21
לא נראה לי שההתניה תעבוד - אני אשים לה את החיתול ובסוף היא תעשה בעמידה :-)
אז לחדד -
1) היא אומרת שיש לה קקי, אני מציעה לה לעשות בסיר או באסלה. היא מסרבת אבל לא מבקשת חיתול. אז פשוט להניח לה לעשות בתחתונים, בתקווה שמתישהוא היא תסכים לעשות בסיר?
2) היא מבקשת את החיתול, אני אומרת לה שאי אפשר (אבל גם מחזקת אותה וכו'). להערכתי, במקרה הרע, היא תבכה ומתישהוא תירגע. לזה אתה קורא מאבק?

ומה לגבי ההודעה הקודמת ששלחתי (לגבי "לעסוק במשהו שמעניין אותה")?

ועוד שאלה אחרונה - אם לא נצליח בסופ"ש הקרוב להשיג פריצת דרך נוספת בתחום הפיפי והיא תעמוד על 90-100% פספוסים, אני מניחה שלא יהיה הגיוני לשלוח אותה לגן בלי חיתול. אז אתה מציע שלתקופה הקרובה נתמקד בגמילה מחיתול בשעות שאחרי הגן, או שחשוב לרתום גם את הגן לתהליך?

דני גיל

27-11-2013 14:40
מה שתיארת הוא לא מאבק אלא התנהלות נכונה וסמכותית. כוונתי הייתה לעניין התנאי לעשות את זה בישיבה עם החיתול.

"לעסוק במשהו שמעניין אותה" כלומר לשבת עם משחק או ספר אבל שמתאים להתנהלות עצמאית ולא שאת צריכה לקחת שם חלק.

אם היא מפספסת כל כך הרבה אז תחסכו את ענייני הגמילה מהגן וכפי שכתבת תתחילו בכך רק בשעות שאחרי הגן.

הרעיון של להציע לה לעשות בחיתול ובישיבה נועד להקל עליה, אבל בכל מקרה את שיתוף הפעולה שלה לתהליך הגמילה עלייך לדרוש ממנה. כלומר שאם היא לא מעוניינת לשבת עם חיתול אז שתשב בלי חיתול אבל שתשב. לפחות לנסות. גם לעניין הפיפי - קחו אותה אתם לשירותים או לסיר והיא צריכה לדעת שהציפייה ממנה היא לא לעשות אלא לנסות.

ככל שהיא מסרבת לשתף פעולה את לא עוברת לסדר היום, כפי שאת נוהגת במקרים אחרים של חוסר שיתוף פעולה.

בעניין הזה שימי לב גם להתכתבות הזאת - http://www.superdaddy.info/index.php?id=388#nav - וזה בסדר... תחזרי לשאול אותי אם משהו מרגיש לך מבולבל.

גיל

27-11-2013 15:02
אז לעניין הקקי, בהנחה שאני מוותרת על רעיון הישיבה עם חיתול, אתה מציע להכריח אותה לשבת על סיר. ואם מילים לא עוזרות ואנחנו מוצאות את עצמנו עומדות ליד הסיר אבל היא בוכה ומסרבת לשבת ואוטוטו עושה בתחתונים... אני לא באמת יכולה פיזית להושיב אותה בכוח (או שכן?)

דני גיל

27-11-2013 15:18
שאלה טובה. אבל זו בדיוק הסוגיה הרחבה יותר בכל הקשור להצבת גבולות: את לא יכולה להכריח אותה לשבת בסיר כשם שאת לא יכולה להכריח אותה לצחצח שיניים או להשכיב אותה במיטה בשעה מסוימת בערב. ובכל זאת היא מצחצחת שיניים ומשתפת פעולה בכל הקשור לעניינים של סדר יום וכדומה.

לכן, ככה אני מציע לך להתייחס לזה - כאל משהו שהיא צריכה לעשות ואת נחושה שהיא תעשה. לא בכוח.. את לא יכולה להושיב אותה בכוח ולא יצא מזה שום דבר טוב. אבל את כן יכולה לגרום לה להבין שלא כדאי לה לסרב לשתף פעולה על ידי כך שהיא תבין שחוסר שיתוף פעולה מצידה יגרום לחוסר שיתוף פעולה מצידך ברגעים שבהם היא זו שצריכה אותך. גם פה, זה תהליך ולא זבנג וגמרנו.

גיל

27-11-2013 15:21
הבנתי. תודה רבה רבה!!
אני אחזור לעדכן...

גיל

01-12-2013 19:15
התחיל קשה - אמרה שיש לה קקי אבל בכתה וצרחה בהיסטריה שהיא לא רוצה לשבת על הסיר, ניסיתי להכריח אותה במשך כמה דקות. היא התנגדה ועזבתי אותה בשירותים בוכה ורועדת. בכתה כמה דקות נוספות ובסוף נרגעה והתיישבה לבד (ולא יצא כלום)
התחיל קשה, אבל בסופו של דבר היה מוצלח מאוד!!!
סיימנו סופ"ש של שלושה ימים עם שניים-שלושה ארועי בכי, שלושה פיספוסים והרבה הצלחות, כולל פעם אחת קקי ופעם אחת פיפי בדשא בגינה :-)
היום הגיעה לגן בתחתונים (למרות שבבוקר הביעה רתיעה מהמחשבה לעשות באסלה בגן) ולא היה אפילו פיספוס אחד.
איזה כיף! נראה שהחלק הקשה מאחורינו!
אינסוף תודות לך!!!! :-)

דני גיל

02-12-2013 18:48
מעולה!
תודה שעדכנת..

מירב בן שלום

02-11-2019 14:07
דני שלום,
יש לי ילדה שב1.12.19 ימלאו לה 3.
כבר בגיל שנה ותשעה חודשים נגמלה מחיתולים (פיפי, קקי, יום ולילה).
לצערי ב8-9 חודשים האחרונים חזר לברוח לה פיפי כמה פעמיים ביום ואפילו בכל לילה (אלא אם כן לקחנו אותה לפיפי מתוך שינה לפיפי בסביבות 23:00 וא היא מתעוררת יבשה).
אנחנו תושבי אשקלון, אני חוששת שהמצב החל קצת לאחר סבב ההסלמה האחרון (נובמבר 18 - אם אני לא טועה).
ניסיתי מלא דרכים לעודד אותה לא להתאפק יותר מידי ושעליה ללכת לשרותים אך שום דבר לא עזר.
הגרוע מכל שלאחרונה (3-4 ימים אחרונים) היא טוענת ששורף לה באיזור איבר המין (אין אדמימויות ובדיקות השתן מראות כי אין דלקת), גם לאחר שהיא כבר לא מתלוננת ששורף לה היא מסרבת להתפנות בשירותים כל הזמן בורח לה כמויות קטנות בתחתון וגם לאחר ההחלפה היא מסרבת לגשת להתפנות בשירותים (ניסיתי אפילו לחזור לסיר אך ללא הועיל)
מה עליי לעשות כדי לגרום לה לגשת לשרותים?
תודה

דני גיל

05-11-2019 21:00
היי מירב, מאחר וההתכתבות כאן עמוסה אודה לך אם תדביקי את פנייתך תחת נושא חדש ובשמחה אשיב לך.