בריחה לכביש

גלית


שלום דני!
בני בן ה- 2.9 ילד קצת שובב. מספר פעמים יצא שהוא ברח לי לכביש למרות שאני מקפידה לחזיק אותו ביד ולשמור בשבע עיניים, אבל הוא עושה זאת בדיוק באותה השניה שאני פותחת את הדלת או מכניסה יד לכיס להוציא מפתח.
כמובן שכל הסיטואציה מכניסה אותי לסטרס והתגובה שלי מאוד סוערת ולעיתים בלתי נשלטת.
הבעיה היא שכל העסק מאוד מצחיק אותו והוא לא מראה סימנים שהוא מבין שעשה מעשה לא טוב.
כיצד היית מציע להגיב? כמה זמן אחרי הארוע כבר לא יעיל לדבר איתו על הנושא?
תודה מראש

גלית

דני גיל

06-02-2014 02:49
היי גלית,
אז קודם כל הכי חשוב לשמור אותו קרוב אלייך, אני מניח שכך את עושה ממילא. כמה זמן אחרי האירוע יעיל או לא יעיל לדבר על זה? תלוי ברוח הדברים:

אם את משוחחת איתו כדי "לתת לו על הראש" זה לא יהיה יעיל לדעתי, בכל זמן. אבל, אם את מצליחה להפוך את המסר שלך אליו לסיפור מעניין, גדלה הסבירות שהוא יהיה קשוב וייקח מזה משהו. את יכולה למשל לספר לו על מקרה שראית: ילד בגיל שלו שרץ לכביש וקיבל מכה ממש חזקה בגב אחרי שרוכב אופניים לא ראה אותו והתנגש בו. ואז הילד בכה הרבה כי ממש כאב לו וכו'. ואת מתארת בעיקר את החוויה שלך: איך הרגשת, איך נבהלת, איך ניגשת לעזור לילד, וכו'.

סיפור כזה למשל, אם את מספרת אותו מתוך מקום רגוע, חמים, אכפתי, אבל נמנעת מהנימה האופיינית למצבים שבהם אנחנו מנסים ללמד לקח את הילדים, אז יש אפשרות שתהיה לו את ההשפעה שאנחנו מעוניינים בה.

בכל אופן כדאי להימנע מתגובות קיצוניות של בהלה בעקבות מקרים כמו שאת מתארת כדי למנוע מתן תשומת לב שכשלעצמה עשויה להיות מעודדת - גם שהיא שלילית. אני מניח שגם הצחוק שלו שמתלווה לסיטואציות האלה הוא צחוק של מבוכה.