משחקי בובות לפני כל פעולה

לילך


שלום,
לבתי בת השנתיים יש לאחרונה מנהג מאוד חמוד - היא משתפת את הבובות שלה בדברים שהיא עושה ומטפלת בהן. זה אמנם מאוד חמוד, אבל לפעמים זה גם מעצבן, מאחר וכל פעולה יומיומית כגון: לבוא לאכול, להתרחץ, ללכת לישון וכו' כרוכה בטקס אינסופי שבו היא אוספת את הבובות שלה למקום שאליו היא צריכה להגיע (מטבח למשל) , מושיבה אותן, מוודאת שנוח לכולן, מוודאת שהן מרגישות טוב וכו'. היום למשל חיכיתי בסבלנות לסיום הטקס, וכשהוא סוף סוף הסתיים היא רצתה להביא גם את הדובי. אמרתי לה שעכשיו כבר הולכים לאכול, ושגם שהדובי עייף ומעדיף להמשיך לישון במיטה. היא התנגדה מאוד גם כשניסיתי להרים אותה.
מה אפשר לעשות? אשמח לעיצה. תודה רבה.

דני גיל

19-03-2014 00:16
היי לילך :-)
הכי פשוט - שתמשיך לשחק עם הבובות אבל שתפסיק לשחק בך. אל "תקני" את זה. זו דרכה המתוחכמת לנהל את סדר היום בבית. היא למדה שזו הנקודה הרגישה אצלך והיא לוחצת שם כמה שהיא יכולה. ולמה זו הנקודה הרגישה אצלך? כי הבקשה שלה לכאורה כל כך לגיטימית. לכאורה, איך אפשר לסרב לה?

ובכן, תשמחי על הבת החכמה שיש לך ותציבי לה גבולות בלי להסס..

לילך

19-03-2014 11:49
תודה רבה. לא הבנתי פרקטית מה לעשות?

דני גיל

19-03-2014 23:21
תקראי לה לאכול, תזמיני גם את הבובות שלה (תקראי לכל בובה בשמה), קחי לך גם בובה אחת או שתיים כמי שעוזרת לה, ואז שבי לאכול "איתם". תגידי לה שאתם יושבים לאכול ובאמת תתחילו. אל תחכו לה. הדרך הכי יעילה להביא ילדים לשולחן האוכל היא להראות להם שה"אירוע" מתקיים גם בלעדיהם.

גם בעניין הכניסה לאמבטיה, תני לה את הלגיטימציה לשתף את הבובות שלה ואפילו תשתתפי בעצמך, תאהבי את זה ותחייכי על זה, אבל אל תתני לזה להגיע למצבים שבהם סדר היום מתעכב בגלל טקסים אינסופיים. כל הרעיון הוא להכיר את הקווים האדומים שלנו ולאפשר לילדים רק את מה שאנחנו באמת יכולים לקבל ולאהוב. כדי שנוכל להמשיך לקבל ולאהוב אותם, כמו שהם.

פרקטית במקרה הזה, אם היא לא נכנסת לאמבטיה בקצב שאת מכתיבה, למרות הגמישות שאת מגלה, את ניגשת אליה, מושיטה לה את ידך, ומלווה אותה לאמבטיה, בין אם היא מעוניינת בכך ובין אם לאו. אם היא מתנגדת ונאבקת קחי אותה על הידיים ותכניסי אותה. יכול להיות שהיא תכעס, תצרח ותתנגד, יכול להיות שכך יהיה גם מחר או מחרתיים, אבל לא הרבה מעבר לכך.