ילדה שמרביצה להורים

תות


דני שלום,
יש לנו ילדה אחת בת שנה וחמישה חודשים. בתנו מאוד מפותחת וחכמה, ילדה שמחה וחייכנית שמסתגלת ומתקשרת מהר. הבעיה היא שפעמים רבות היא מרביצה לילדים בגן וגם לנו. כשהיא מרביצה לי אני אומרת לה באופן תקיף "לא מרביצים לאמא", או שאם היא מרביצה לי עם חפץ אני לוקחת לה אותו למורת רוחה. לבעלי היא כמעט לא מרביצה, אבל אם היא כן מרביצה לו הוא מגיב בצורה מילולית תקיפה. הסיבה שאני פונה אליך היא משום שפעם אחת שבתנו הרביצה לבעלי הוא נתן לה פליק בלחי כתגובה. עלי זה ממש לא מקובל אבל הוא לא מקשיב לטיעוני (זה לא חוקי, מלמד את הילד שמכות הן דרך לפתרון בעיות, משפיל וכו׳). איך אתה ממליץ לנו להגיב במקרים אלו ומה דעתך לגבי פליקים?
תודה

דני גיל

08-06-2014 13:22
היי תות,
כפי שילדים רוכשים שפה כך הם רוכשים כללי התנהגות: הם מביטים בנו, מקשיבים, ועושים אותו הדבר. הם צופים בנו ברגעי התסכול, רואים את הבחירות שלנו, וכך לומדים מה מותר ומה אסור. והלמידה הזאת היא הלמידה האמתית והמשמעותית (אולי אפילו הבלעדית) מעבר לכל הסבר מילולי או, להבדיל, עונש.

במצבים האלה כדאי לחסוך במילים ולמנוע את המשך ההתנהגות במעשים. כלומר שאם היא מרביצה לך אז:

אם זו מכה קטנה את תופסת את הידיים שלה ואומרת לה: "מממ... זה לא". ומנסה לעבור הלאה כדי לתת לה את האפשרות לעבור הלאה.

אם זו התפרצות של תסכול וזעם אין לך אלא לחבק אותה אלייך ובכך לרסן אותה (יהיה לך יותר קל אם תחבקי אותה מאחור). בהתחלה היא תתרגז אפילו יותר, תתנגד, תצרח. וברגעי השתיקה האלה בהם היא עוצרת לקחת אוויר את אומרת לה:

"זה לא!"
"לזה אני לא מסכימה"
"להרביץ אני לא מרשה"
"אני כאן"