וואוו.. נשמע מתיש. ויכול להיות שזה מאותם המצבים עליהם נכון לומר ש- כדי לקבל את השקט נאלץ לעבור דרך הרבה רעש. כוונתי היא לכך: הוא יקום, יעשה את מה שהוא רגיל לעשות כדי לגרום לכם להצטרף לערנות שלו, אתם לא תשתפו עם זה פעולה, הוא יבכה ויצרח, אבל אתם תמשיכו לישון או להעמיד פני ישנים.

אפשרות שניה - הפוכה לראשונה - להצטרף דווקא לערנות שלו ומהמקום הזה "ללוות" אותו חזרה לשינה. כשהילד מתעורר הנטייה הטבעית שלנו היא לדבר אליו בטון נמוך, בלחישות, לבקש ששש-שקט, וכל זה בזמן שהילד נמצא ב"מקום" אחר לגמרי. והפער הזה כשלעצמו מעורר את הילד, משאיר אותו בעצם לבד, וגורם לו כל הזמן לעשות דברים שמביאים אותנו ההורים אליו.

לכן ההצעה שלי בכל המצבים האלה של התעוררויות הלילה וקשיי ההירדמות היא להתאים את עוצמות הקול שלנו, הקצב, האנרגיות, לאלו של הילד ועל ידי כך, לאט לאט, לכוון את כל המנגינה הזאת למקום שאנו מעוניינים בו. דוגמה: כשהוא נמצא במיטה שלכם ושר שירים תדברו (ביניכם - את ובעלך) באופן לגמרי טבעי, כפי שאתם עושים במשך היום. קחו אותו על הידיים, לכו לסלון, תחליפו חיתול, תנו לו לגלות סימני עייפות מחדש, ואז תחזרו לישון.

בלי קשר, יכול להיות שזה זמן טוב למיטת מעבר. כלומר שזה יהיה טוב גם לענייננו זה.

תודה דני, אנסה ליישם את הרעיון למרות שבאמצע הלילה ובעומק השינה מאוד קשה למצב עירות תואם לשל הילד...
לגבי מיטת מעבר, ילדי היום בני שניתיים והחלו את מסעם בחיים כפגים ועקב כך כל התפתחותם המוטורית הייתה בדיליי. אחד מילדי (זה שעושה השכמות ליליות..) התחיל ללכת עצמאית רק בחודש האחרון. חוץ מזה מעולם הם לא ניסו לצאת מהמיטה. לפי הורים אחרים שדיברתי איתם על הנושא הם העבירו למיטת מעבר בשלב שהילדים החלו לטפס החוצה ממיטת התינוק. מתי באמת אפשר לדעת שהגיע הזמן למעבר?

"אנסה ליישם את הרעיון למרות שבאמצע הלילה ובעומק השינה מאוד קשה למצב עירות תואם לשל הילד"

מה שחשוב הוא שתמנעי מהמצב הבא: הוא מתעורר, ממלמל, שר, זז, לחלוטין ער, ואת בתגובה מנסה להרדים אותו על ידי טון דיבור נמוך וליטופי ראש. כלומר, זה מצוין כשזה "עובד" ולכן תמיד שווה לנסות, אבל אם את רואה שהוא לא חוזר לשינה כעבור כמה דקות של ניסיונות מהסוג הזה אז מוטב ש"תגיעי" אליו, תהי איתו קצת ב"מקום" שהוא נמצא בו, ומשם יהיה לך קל יותר להחזיר אותו לשינה.

את כותבת שהוא התחיל ללכת עצמאית (רק) בחודש האחרון ואולי זה מסביר במשהו את מה שקורה בלילה. ככל שכך צפוי שהשינוי הזה יתברר כזמני וזה טוב לענייננו.

עיתוי המעבר למיטת מעבר יכול להיות גמיש בהתאם לכל מיני נסיבות משפחתיות (נוחות ההורים למשל) וכל עוד אין חשש בטיחותי (כפי שציינת) אפשר להמתין עם זה.