איפה הגבול? איפה שתחליטי לימור. איפה שתחליטי לשים את הגבול, שם יהיה הגבול. ואני מסכים איתך לגמרי, זה התפקיד שלנו לשים את הגבול. עכשיו נשאלת השאלה היכן הכי נכון לשים אותו; האם מיד כאשר הילד מניח את הראש על הכרית או שמוטב שנמתין מעט.

כשילדיי נכנסים למיטות בלילה אני מדמה את הסיטואציה למטוס שנוחת. אם הוא ינחת מהר מדי הוא יתרסק. אם הוא ינמיך גובה אך יסרב באמת לנחות ולגעת בקרקע, גם אז הוא יתרסק. הוא לא יתרסק רק כאשר הטייס יאפשר לו את הקצב הנכון במסלול הנחיתה.

וכשילדיי נכנסים למיטות לימור, יש להם את סדרת הבקשות הקבועות, לרוב חוזרות על עצמן ולכן אני מתאר אותן כ- 'טקס פרידה' ; אמא אני רוצה מים.. אבא יש לי פיפי וכדומה. זה יכול להיות מעצבן ומתסכל כי התחושה היא שעד שהצלחנו להתפנות לעצמנו, הם שוב ושוב קוראים לנו. מצד שני, אנחנו הטייסים לימור וכשם שלא נעזוב את תא הטייס לפני שננחית את המטוס ונדומם מנועים, כך לא נתמסר לעיסוקים שלנו באמת כל זמן שלא הסתיים 'טקס הפרידה'. הטענה שלי היא שכאשר אני מספק לילד את בקשותיו, כמה כבר הוא יכול לקחת מזמני? מה הוא בעצם יכול לבקש ממני? עוד חיבוק, עוד נשיקה, עוד משהו שנזכר שהוא רוצה לספר לי?
'טקס הפרידה', כאשר אנחנו לא מתערבים בו הוא טקס קצר. ברגע שהוא לא קצר ולא משנה מה הסיבה, אני שם את הגבול. הם יבקשו משהו ואני אומר להם "לילה טוב". הם יבקשו שוב, ושוב אומר להם "לילה טוב". ואז יהיה שקט.

- 'טקס הפרידה' הוא מושג מתוך הפרק 'התערבות מעכבת' בספר 'אלוהים בגובה העיניים'.

אהה עכשיו זה יותר ברור, זאת אומרת שזה בערך מה שאני אומרת לאפשר להם את טקס הפרידה הזה , לתת להם את הזמן להסתגלות הפרידה לקראת שינה תוך מענה לבקשותיהם שזה עבורם מה שניקרה הכנה
לפרידה , (לפני הנחיתה) ליפני ההירדמות. אבל בכל זאת לא לתת לזה להפוך למשחק שלא ניגמר , לשים את הגבול ולא לתת לזה להימשך
לאורך הגלות . ומה שאתה אומר גם זה שאם נעשה זאת תוך רגישות
והבנה ונבין שזה עבורם רק דרך להיפרד ליפני השינה ככול שנבין זאת
משך הטקס לכשעצמו יהיה יותר קצר . הבנתי אותך נכון?
אם כן אז הכל יותר ברור וגם נישמע הגיוני יותר, תודה לך על
ההתייחסות ועל כל העצות החכמות והיעילות, ועל שאתה גם מסביר הכל ולא משאיר את המצב מבלי שנוכל באמת להיות מסופקים, ומבינים עד הסוף. יפה מאוד מצידך , תודה לימור .

תודה לך לימור. כי בקצב הזה נראה לי שאת הספר הבא נכתוב יחד :)

תודה לך !!! לכבוד הוא לי אבל בוא לא נגזים וניכנס לפרופורציות :)
קטונתי מלהיכנס לנעלייך !