היי נטלה,
את שואלת בהקשר לנושא המאמר ואשיב לך בהקשר הזה:
אם הילד שלי מסרב לכבות את הטלוויזיה אכבה אותה במקומו. ולא אעניש אותו. אפילו לא אכעס (בשביל מה?).
אם הילד שלי לא מפסיק לדפוק עם הכפית על השולחן אקח ממנו את הכפית. כאן צפוי להתקיים מעין דו שיח לא מילולי שבו הוא מבקש את הכפית חזרה ואני ההורה בשלב מסוים מוכן לתת הזדמנות שניה וכו'. גם כאן הכעס מיותר, העונש ודאי, הכוח הוא במעשים המידיים.
אם הוא קופץ על הספה ולא מוכן להפסיק אז לשאלתך התשובה היא כן, להוריד אותו מהספה. ולהיות איתו ולהצמיד אותו אלייך כי לרוב הקרבה שלנו חזקה מכל סמכות.
בבוקר, קחי אותו לצחצח שיניים, תעדכני אותו ש"אנחנו הולכים לצחצח שיניים" ואם הוא לא משתף פעולה אז הוא לא יוצא מחדר האמבטיה. עונש? לא. אנחנו לא יוצאים מהבית אם לא התלבשנו ואנחנו לא יוצאים מחדר האמבטיה אם לא צחצחנו שיניים.

אם באופן כללי הוא לא משתף פעולה ואת מותשת ממאבקי כוח שהם עניין שבשגרה אז כדאי לבדוק יותר לעומק.

דני, שלום
תודה על תשובתך...
רוצה לחדד לגבי כמה דברים.
אם הילד לא מפסיק לדפוק עם הכפית על השולחן אז אתה
אומר לקחת לו את הכפית ללא כעס...אבל בשלב מסוים צריך להחזיר לו, כי צריכים להמשיך לאכול. . אז יוצא שלקחתי ואחרי זמן קצת החזרתי...
לגבי השיניים- לא לצאת מהאמבטיה- יותר נכון לא לתת לו לצאת,ואז מתחילות צרחות ובכי. .איך להמשיך במקרה כזה?
המון תודה
נטלה

לקחת את הכפית זה בעצם לומר לו, במעשים, "לכך אני לא מסכימה". למה במעשים? כי המילים כנראה לא העבירו את המסר. את לוקחת את הכפית, עושה משהו שלא קשור בעניין עצמו (נניח מוציאה מים מהמקרר) ומחזירה לו. את לא נותנת לזה לקרות בשנית כלומר שאם הוא מתחיל שוב את מיד לוקחת שוב. את שואלת אותו אם הוא סיים לאכול? הוא אומר שלא. את מחזירה לו את הכפית ואומרת לו שעם הכפית אנחנו רק אוכלים. יודעת מה... קחי אפילו כפית נקייה ותשאלי אותו (תוך כדי הדגמה):

עם הכפית אנחנו מסתרקים? (את מסרקת את שערך עם הכפית).
עם הכפית אנחנו מדברים בטלפון? (את משוחחת בטלפון שעכשיו הוא כפית).
עם הכפית אנחנו מדגדגים? (את מדגדגת אותו עם הכפית).

אחרי שהוא עונה בשלילה על כל השאלות את אומרת לו - נכון!!! - עם הכפית אנחנו רק אוכלים. ואז את מנשקת אותו ואתם חוזרים לאכול.

גם לעניין הסירוב לצחצח שיניים: לא לאפשר לו לצאת מחדר האמבטיה זה בעצם לומר לו, במעשים, "לכך אני לא מסכימה". למה במעשים? כי המילים כנראה לא העבירו את המסר בצורה מספיק ברורה או נחושה. הבכי שמגיע בעקבות דווקא מקדם אתכם כי אחריו הוא יהיה מוכן להקשיב למילים:

את נותנת לו לבכות קצת (רק תהי בקרבתו) ואז ניגשת אליו, מניחה יד על הכתף שלו ושואלת בנימה של התעניינות: "למה אתה בוכה?". אם הוא לא ירצה להשיב לך תגידי לו שכשירצה לדבר את כאן. ותמשיכי בעניינייך. בנקודה הזאת אני מניח שהוא יחזור אלייך די מהר עם הזמנה להתייחסות מצדך שזו תהיה בעצם הזמנה להושטת יד שתסייע לו לרדת מהעץ: הוא יגיד לך משהו כמו: "אני לא אוהב לצחצח שיניים" ובתגובה את תגידי לו שאת מבינה ושגם את לא תמיד אוהבת אבל לפעמים אנחנו עושים דברים גם שאנחנו לא אוהבים ו.. זהו. נשיקה + חיבוק והוא שלך ואיתך.

או שלא? מוזמנת לעדכן..

דני, ערב טוב..
המון תודה לך על ההסבר המפורט. כמעט כל יום אני נתקלת בסיטואציות מהסוג הזה.
בטוחה שההסבר לך יעזור.
אעדכן..

שוב תודה
נטלה