התנהגות אלימה ילד 5.5

ליאת


שלום,
אני ליאת נשואה עם שלושה ילדים. הבכון בן 8 האמצעי בן 5.5 והקטנה בת 4.5.
הבעיה היא אצל הילד האמצעי. הוא תמיד מרגיש מקופח ועושה השוואות לאחים שלו כל הזמן מאז שהיה תינוק בוכה ומילל. הוא גם מתנהג בצורה אלימה במחינה מילולית אבל רק בבית או בכל זמן שעם ההורים שלו ולרוב רק שיש אנשים בסביבה (כולל אחיות שלי, הורים שלי, חברים שלנו וכו). הוא מקלל אותי ואומר לי משפטים כמו הלואי ותמותי, אני שונא אותך ועוד. בסביבת המשפחה המצומצמת והרחבה הוא תמיד מוצא את עצמו בחוץ והוא זה שגורם לכך נראה שבמאמץ רב.
בגן לעומת זאת הגננת טוענת שילד מדהים, חברותי ומתנהג למופת לא אלים ולא בוכה. רק שאני מגיעה לגן מתחיל לבכות. גם שהוא עם סבא וסבתא שלו הוא מתנהג לרוב יפה. ברגע שמחזירים אותו הביתה משתולל.
אני מרגישה אובדת עצות אין לי ספק שההתנהגות הזאת קשורה אלינו להורים שלו אבל אנחנו לא יודעים מה אנחנו לא עושים נכון. ואנחנו מרחמים על הילד.
אשמך להתיחסות ולעצה מה לעשות ולמי לפנות?
תודה
ליאת

דני גיל

24-10-2014 00:23
למי לפנות? או לסופר נני או לסופר דדי :)
הפרטים כאן - http://www.superdaddy.info/page-about למרות שבשמחה אתייחס גם במסגרת הפורום אם תוסיפי פרטים: מתי הוא אומר משפטים כמו שציינת? מה קדם לזה?

אגב "אני שונא אותך" - "כואב לי לשמוע. אני אוהבת אותך ותמיד אוהב אותך!".

ליאת

24-10-2014 08:44
המשפטים האלו באים בעיקר שמשהו לא מוצא חן בעניו. למשל שהוא מבקש משהו או עושה משהו שאני לא מרשה
לדוגמא אתמול רב עם אח שלו והוא כל הזמן בוכה וצועק אז אחרי מספר פעמים שביקשתי להפסיק אמרתי לו שעוד פעם אחד יהיה בעונש ברד שהמשיך ביקשתי ממנו לכלות לחדר ואז התחילו הקללות
השפה שלו מאוד שלילית לדוגמא ביום הולדת שלו עם המשפחה הוא אמר אני שונא מתנות אני שונא עוגה אני שונא ימי הולדת וכו

דני גיל

26-10-2014 20:27
כלומר שברגע שהוא רב עם אח שלו ביקשת ממנו להפסיק ולאחר מכן שלחת אותו לחדר. היה שם ניסיון להבין מה קורה שם? מה מפריע לו? אולי להציע לו אלטרנטיבה: "תשמע, אתה לא חייב עכשיו לבלות עם אח שלך. במיוחד אם לא טוב לך. מה אתה רוצה לעשות? רוצה לעזור לי להכין...?".

אני שואל, ומציע, כי הנוכחות שלך נחוצה לו. לא הנוכחות של ה"שוטר" או ה"שופט" אלא הנוכחות של ה"חבר" שנמצא כאן כדי לסייע. במה שאפשר כמובן. וכשאי אפשר - אנחנו מעודדים את הילד לקיים בחירה - האם אני בוחר להיות פה או שם. הוא שונא עוגות? בסדר. הוא הרי לא חייב לאכול עוגות. שונא מתנות? בסדר. אף אחד לא יכריח אותו לקבל מתנה. וכן הלאה. כאשר אנחנו לא נגררים לתקשר עם הילד במסלול השלילי שהוא בוחר לעצמו (כדי לקבל תשומת לב), הילד נוטש את המסלול הזה, מחשב מסלול מחדש, ובוחר בדרך הנכונה.