פחדים של ילד

שירי

שלום דני היקר,
לפני כחצי שנה התייעצתי איתך בנוגע לפחדים של הבן שלי (בעיקר חשש ללכת לאיבוד) והעצה שלך הועילה לי מאוד!
בני היום בן 4.5 ולאחרונה חזרו לו הפחדים אבל באופן קצת שונה... אם בעבר פחד להיפרד ממני בגן ופחד להסתובב במקומות בלי להחזיק לי את היד אז היום זה השתפר מאוד,
היום הוא הולך לגן ממש בכייף וגם משמעותית פחות פוחד במקומות ציבוריים ועד לאחרונה היה ממש שיפור אדיר.
בחודש האחרון (וזה מחמיר עם הזמין) מהרגע בו אנחנו אוספים אותו מהגן הוא פשוט מפחד להיפרד מאיתנו,
אפילו ברמה שהוא יורד איתנו לזרוק זבל, ואם חלילה לרגע הוא לא רואה אותנו או שאחד מאיתנו ירד לרגע, הוא פשוט נכנס להיסטריה ופחד וקשה מאוד להרגיע אותו, הוא כל הזמן מוודא שאנחנו בסביבה שלו, אני ובעלי כבר ממש לא יכולים לצאת מהבית בלעדיו, ואם אנחנו חייבים אפילו לזמן ממש קצר הוא מתקשר כל רגע בהיסטריה כל רגע ומבקש לדעת מתי אנחנו חוזרים ואיפה אנחנו בדיוק.
ניסיתי לשאול אותו כמה פעמים ממה הוא חושש רוב הפעמים הוא לא רוצה לדבר עם זה, אבל באחת מהפעמים הוא אמר שהוא מפחד שנלך לאיבוד.
בתוך כל הבלאגן הזה יש לי בעוד שלושה שבועות יש נופש מהחברה שאני עובדת בה - 2 לילות בלי ילדים בארץ באזור ירושלים (אני גרה במרכז) הנופש הזה די חשוב לי גם מבחינה מקצועית וגם זאת הזדמנות לי ולבעלי לבלות קצת לבד מה שקורה לעיתים רחוקות מאוד.
התכנון היה להשאיר את הילדים אצל ההורים שלי הם גרים מאוד קרוב והם מאוד קרובים ומחוברים לילדים, אבל עכשיו אני לא בטוחה שאני צריכה לנסוע ואם כן אולי רק ללילה אחד...
אני מאוד מתלבטת מצד אחד אולי אני צריכה פחות לגונן עליו ולתת לו להתמודד, מצד שני אני מפחדת שיהיה לו קשה מידי וגם אני לא אהנה.
אני חייבת להודות שאני מאוד מבינה לליבו, אני בעבר סבלתי המון מחרדות ואני נוטלת ציפלקס כבר שנים, אני מקווה שהוא לא לקח את התכונה הזאת שלי...
אני מאוד מצפה לשמוע את דעתך, מה אני צריכה לעשות לנסוע? ובכלל איך לעזור לו להתגבר על הפחדים שלו...
המון תודה מראש!
שירי