משהו עובר על הילד...

אנה


הי דני! לעונג טיים :-)
צריכה עצתך: בני בן השמונה, שהוא ילד ראשון קלאסי: הכול מצטיין, עוזר בבית כולם בחוץ רק מחמיאים עליו וכו...
בחודש האחרון מתחיל לחזור מבית הספר עצבני, לא רוצה לומר מדוע... היו לו גם שני שיעורים שהוא החליט שהוא נכנס אליהם... על אחד טען שלא היה לו מה לעשות ( אומנות ודווקא בזה הוא מצטיין ומאוד כשרוני) ובשני טען שילד עצבן אותו כי בעט לו בילקוט ולכן יצא מהכיתה... גם בחוג כדורגל פתאום יצא והתחיל ללכת הביתה!!! לא אמר למה....
ניסיתי להבין ממנו מה קורה או עובר עליו אך הוא טוען שכלום... לא מציקים לו ולא מעצבנים....
המורה חושבת שאולי נלחץ קצת כי כיתה ג׳ זה יותר עמוס/ יש יותר חומר ולחץ...
איך אני ״גורמת״ לו לספר לי מה עובר עליו? כבר אמרתי לו שיכול לומר לי הכול, אני פה בשבילו, לא אכעס על כלום...
תודה! אנה

דני גיל

17-11-2014 23:46
היי אנה,
הדוגמאות שנתת מציירות לי תמונה של ילד שמכיר בחולשות שלו, מבין את חלקו בתוצאות הקונפליקטים הנוצרים, חש מידה מסוימת של אשמה וככל הנראה לא מעוניין שיוסיפו לו על התחושות הללו. כמובן שאת צריכה להיות "שם". עם המסר הבא:
אני לא מחפשת אשמים. לא מעניין אותי מי צודק ולא צודק. כן מעניין אותי מה קרה ומה קורה: היום, אתמול, מחר. למה למשל עזבת היום את החוג באמצע? מה קרה?

במקומות האלה תרשי לעצמך להיות "נודניקית", לא להפסיק לשאול, לחזר, להבהיר לו שאת כאן כדי לעזור לו גם אם תשמעי דברים שלא ימצאו חן בעינייך. גשי אליו עם כל הסבלנות וההתגייסות ועם זאת את לא מבקשת את התשובות אלא דורשת אותן.

אנה

18-11-2014 09:57
תודה דני! אהיה נודניקית. :-)