היי אתי,
התלות לא נוצרת על ידי הילד אלא על ידי ההורה. האינסטינקט האמהי שלך דוחף אותך להיענות לקריאתו של הגוזל שלך כאשר הוא מבקש אותך. אין טבעי מזה. אבל זה בדיוק המקום לזכור שאנחנו ההורים ואנחנו יוצרים את ה"טוב" עבור הילדים שלנו גם שהטוב הזה לא נראה ככה בעיניים של הילד. הוא ירצה 8 קרמבו ומבחינתו זה טוב בשבילו. אנחנו ההורים נמנע ממנו כי אנחנו יודעים משהו שהוא לא יודע. מחר בבוקר כשנלווה אותו לגן הוא יתפוס לנו במכנסיים ולא ירצה שנלך. האינסטינקט ההורי יבקש להיענות לבקשתו (נו מה... איך אפשר לעזוב ככה את הילד שלי בוכה ונזקק?) אבל הידיעה שלנו מה טוב לילד, מעבר למה שהוא יכול לראות כרגע, היא שתנחה אותנו. לענייננו, כאשר הוא מבקש את אמא, ורוצה את אמא ורק את אמא, זה המקום לשים גבול בנחישות, בלי למצמץ, ולעדכן אותו שעכשיו זה זמן אבא. ככל שאת מהססת במקומות האלה, ומרגישה אשמה, ומנסה לנחם אותו ולשכנע אותו שאבא זה סבבה, הוא מרגיש שיש לו על מה להיאבק וגם סיכויי טוב לנצח.