שוב נושאי גמילה :)

עינת


דני שלום,

כתבתי לך לפני כמה זמן על ביתי שרצתה להיות ללא חיתולים ורצתה לעשות רק על הדשא שבחצר, ואכן התהליך הופסק מפאת חוסר שיתוף פעולה.
אתמול פתאום לאחר שהחלפתי לה חיתול בשעות אחה"צ היא התחילה לבכות שהיא רוצה בלי חיתול. כמובן שהסכמתי לבקשתה ורק הזכרתי לה שאם תרגיש שיש לה פיפי אצטרך לקחת אותה לשירותים והיא תוכל לבחור אם רוצה לעשות בסיר או באסלה.
ואז היה קטע שפתאום התחיל לברוח לה ומיד לקחנו אותה לסיר והיא אכן ישבה ועשתה את ההמשך. היום בבוקר שלחתי אותה לגן עם תחתונים כבקשתה, אך הגננת אומרת שלא שיתפה פעולה עם הסיר/שירותים עד שברח לה בחצר.
כיצד אוכל להסביר לה ששיתוף פעולה מצידה הוא הכרחי מבלי ליצור אצלה ירידה במוטיבציה, מצד שני מבלי למשוך לשם יותר מדי תשומת לב.
היא ילדה מאוד פיקחית ואני לא רוצה שתתחיל לשחק על הקטע הזה.
שכחתי לציין שהיא בת 2.3 מבינה ומדברת שוטף

עינת

10-02-2015 11:33
עדכון קצר: מסתבר שהיא התאפקה מאז שהייתה בחצר (רבע לאחת עשרה) ועד שאספתי אותה (בצהריים היא ישנה עם חיתול, התעוררה יבשה), וכשהגענו הביתה הסברתי לה שהיא חייבת להסכים ללכת לסיר/שירותים בגן כדי שתוכל להיות בלי חיתול כי זה ממש לא טוב להתאפק כ"כ הרבה זמן.
הבוקר היא ביקשה לשים חיתול לגן ואמרה שרוצה להיות בלי חיתול רק בבית...
כיצד להגיב? חשבתי לזרום איתה... אולי עד שתתפוס ביטחון בבית ואז יהיה לה יותר נוח בגן, מה דעתך?

דני גיל

11-02-2015 11:26
היי עינת,
כל הכבוד לה שהיא מציעה פתרונות הגיוניים. בהחלט הייתי מכבד את בקשתה (בואו נוציא מהלקסיקון את המילה ׳לזרום׳), מחזק אותה על עצם הרעיון ומביע ביטחון לגבי ההתקדמות העתידית. יש קשר ישיר בין שליטה (של הילד) בתהליך לבין שליטה בצרכים, ולכן טוב לחזק אותם כאשר הם פעילים בתהליך הזה.