היי ליאת,
אם היית שואלת באופן כללי (התינוק צורח - מה עושים?) הייתי מציע לך להתעלם מהצרחות ולתקשר רק כשהוא מתקשר נכון אבל נראה לי שבמקרה שלכם כפי שאת מתארת ההצעה הזאת לא תסייע. מה כן יכול סייע? אולי אם דווקא תתחברי ל"שפה" שלו. ל"תדר" שלו. נניח הוא צורח כשהוא רוצה ממך משהו אז את "צורחת" יחד איתו. בפסיכולוגיה התופעה הזאת נקראת mirroring - שיקוף, כאשר השלבים הם כאלה:

1. שיקוף (את מצטרפת אליו ונותנת לו להוביל ולהכתיב את השפה).
2. חיבור - נוצר חיבור.
3. הובלה מחדש - את המובילה להתנהגות חדשה - תקשור נכון לענייננו זה.

מכירה את פלפלים צהובים? אז יש שם איזה פרק שממחיש בצורה מאוד יפה את המירורינג: הילד מבקש מאמא שלו - איילת (עלמה זק) - שתשים לו איזו קלטת. והוא מבקש בדרכו - חוזר בלי סוף על המילה "אפשר?". האמא בדרך לצאת מדעתה אבל אז - אולי מתוך ייאוש וחוסר אונים - שוכבת בצמוד אליו ואומרת לו (עד כמה שאני זוכר נכון) -

אפשר שקט? כן? אפשר שקט? אפשר? אפשר? אפשר? אפשר? שקט אפשר? שקט? אפשר שקט? אפשר?

והנה לנו שלב 1 של המירורינג. שלב 1 מביא לשלב 2 - חיבור. איך אנחנו יודעים שיש חיבור? רואים בעיניים של הילד - בקשב שלו. ואז אנחנו חופשיים "לקחת" אותו איתנו לאן שאנחנו רוצים (שלב 3).

לכן ההצעה שלי - כאשר הוא צורח תמלאי את מבוקשו כפי שאת מבינה אותו ועל הדרך תצעקי גם: בחצי הצגה, בחצי צחוק, ובחצי אמת גם. לגבי הזחילה כדאי לספק לו מרחב מספיק מכובד (כמה שפחות "לול" וכאלה) ולשים לו שם מעט (חשוב לא להציף) גירויים אטרקטיביים. האם יש קשר בין הצרחות לבין הזחילה? אפשרות מאוד סבירה.