היי עינת, הזמן בטוח יעשה את שלו והשאלה איך אפשר לזרז את שחרור התלות בך. קודם כל אני מציע שכאשר את מלווה אותה תראי איך את יכולה להפחית מהנוכחות שלך כדי לאפשר לה לראות את עצמה עושה את זה כמעט לבד. אבל ההמלצה שלי היא בעיקר לאבא/סבתא. הם יעשו נכון אם יצאו מ"המשימה" ויחשבו קליל. נניח אבא מציע לה לגשת לשירותים והיא מבטיחה לו כפי שכתבת שמחר היא תלך אתו, זו ההזדמנות לאבא לצאת מהסיטואציה הרצינית והממוקדת מטרה ולהגיד לה: "ת'שמעי לא טוב לי מחר. בואי נקבע לשבוע הבא?". כאשר ברור שאנחנו במקום כזה של חיוך והומור ולכן אפשר להמשיך ולתאם יום, ואז אבא אומר "לא.. לא טוב לי יום שני. ביום שני אני משחק טניס". ואז היא מציעה יום אחר וכן הלאה. כלומר שהם משחקים משחק ולא עוסקים בעניין מעיק ותובעני עבורה. תקשורת מהסוג הזה טובה להורדת המתח ומשום כך תזרז את קבלת ה"רישיון" של אבא או סבתא ללוות לשירותים.

עוד דבר שעשוי לעזור: שיציעו לה "לעשות הפתעה לאמא". אבל גם, לא בנימה משכנעת אלא בנונשלנטיות כזאת: "רוצה לעשות הפתעה לאמא?" ואז לצחוק קצת ולהגיד: "מעניין מה היא תגיד כשהיא תחזור הביתה?". ואז סבתא נניח מחקה את אמא בכל מיני תגובות אפשריות והם צוחקים ונהנים. ולא מסמנים שום מטרה.

אותי הצלחת להצחיק :), נראה איך זה יעבוד על המתוקה שלנו.

תודה

מה שמצחיק תמיד עובד ;)
בהצלחה!

טוב, אז ניסינו :)
בעלי שאל אותה באיזה יום אחה"צ כשלא הייתי בבית אם היא צריכה והיא אמרה לו "מחר"
הוא: לא טוב לי מחר, נקבע ליום שני?
היא: מסתכלת עליו במבט מופתע מאוד ואז מציעה יום אחר וככה הם ממישכים כפי שאמרת עד שהיא קולטת את העניין ומתפוצצת מצחוק
מאז, עברו כמה ימים שהיא לא הזכירה את זה בכלל וגם לא היתה הזדמנות שהיתה צריכה ללכת עם בעלי...
ופתאום אתמול בבוקר משום מקום היא אמרה: אבא, איתך אני אלך לשירותים בעוד חודשיים וצחקה, גם הוא צחק :)
אבל, לגופו של עניין, אני לא יודעת איך אנחנו מתקדמים עם הבדיחה הזו מכאן, עכשיו זה מאוד משעשע אותה, אבל בשורה התחתונה הולכת לשירותים רק אם אני בבית ועכשיו כבר בהרבה מקרים היא הולכת לבד, כלומר לא צריכה אותי לידה, אבל כנראה צריכה לדעת שאני בסביבה.
הצעות ייעול?

המון תודה :)

נו מעולה.. נראה שאתם מתקדמים מצוין. ההצעה שלי להמשיך בכיוון ההומור והמשוחרר מהצבת יעדים. למשל: היא "קובעת" איתו לעוד חודשיים והוא בתגובה תופס את הראש במעין אכזבה כזאת ואומר לה: "לאאאא.. את לא עושה לי את זה! איך חודשיים?! מה חודשיים?! למה חודשיים?! למה זה מגיע לי למה?!!!". במקביל, את יכולה מדי פעם "לטפטף" לה: "איזה מצחיק אבא.. איך הוא רוצה גם. מעניין איך הוא ישמח כשתלכי גם איתו".

אפשרות נוספת: הוא יכול לשאול אותה ככה:

"כשנלך יחד... איפה אני מחכה לך? בפנים? בחוץ? ואת מבטיחה שתסבירי לי בדיוק מה אני צריך לעשות?"

".. ותגידי זה מפחיד? אז כדאי לי? מה את אומרת כדאי לי?"

"טוב אז לא היום. אולי מחר. אולי מחרתיים. או אולי בעצם בעוד שבועיים. הכי טוב עוד חודשיים"

כלומר שעכשיו הוא שמקבל רגליים קרות והיא בעמדת השליטה והביטחון. היא המומחית.

תודה :)
בקיצור להמשיך ללכת על הגישה הקלילה והמשעשעת :)

קלילה, משעשעת, ומניפולטיבית (במובן הטוב).
בהצלחה! ומוזמנים לעדכן.

כמו שאמרת " מה שמצחיק תמיד עובד"
הבעיה נפתרה עם המון הומור - ממש תודה :)

מעולה! תודה שעדכנת.