הליכה לשירותים
עינת
היי דני,
שוב התייעצות, כי לפעמים שמישהו נייטלרי מסתכל על הבעיה מבחוץ הוא יכול לתת לך עצה קטנה שמשנה עולמות - עבורנו עשית זאת מספר פעמים ועל כך - תודה :)
ביתי בת 3 גמולה מחיתולים מאז סוכות, אחרי גמילה יחסית קשה ברמה הנפשית, היא פשוט פחדה לשבת על האסלה. בכל אופן הבעיה הזו מאחורינו כמטע בכל המובנים חוץ מ...
שהיא הולכת לשירותים בבית רק איתי (עם אמא), לא עם אבא/ סבתא וכו', כלומר אם אני לא נמצאת היא פשוט מתאפקת! לרוב גם מצליחה, למרות שרואים עליה שפעמים רבות הדבר גורם לה לאי נוחות.
הצעות של אביה/סבתה ללכת לשירותים נענות בתגובה של "מחר אני אלך איתך, אני מבטיחה, היום אני רוצה עם אמא"
אה, וגם בגן היא הולכת עם אחת המטפלות וגם לרוב לא משחררת, רק שאין לה ברירה.
יש לך רעיון כלשהו לתת לנו שיגרום לה לשחרר ביתר קלות או שפשוט הזמן יעשה את שלו?
דני גיל
24-10-2015 17:05עוד דבר שעשוי לעזור: שיציעו לה "לעשות הפתעה לאמא". אבל גם, לא בנימה משכנעת אלא בנונשלנטיות כזאת: "רוצה לעשות הפתעה לאמא?" ואז לצחוק קצת ולהגיד: "מעניין מה היא תגיד כשהיא תחזור הביתה?". ואז סבתא נניח מחקה את אמא בכל מיני תגובות אפשריות והם צוחקים ונהנים. ולא מסמנים שום מטרה.
עינת
26-10-2015 12:35תודה
דני גיל
27-10-2015 01:00בהצלחה!
עינת
03-11-2015 14:55בעלי שאל אותה באיזה יום אחה"צ כשלא הייתי בבית אם היא צריכה והיא אמרה לו "מחר"
הוא: לא טוב לי מחר, נקבע ליום שני?
היא: מסתכלת עליו במבט מופתע מאוד ואז מציעה יום אחר וככה הם ממישכים כפי שאמרת עד שהיא קולטת את העניין ומתפוצצת מצחוק
מאז, עברו כמה ימים שהיא לא הזכירה את זה בכלל וגם לא היתה הזדמנות שהיתה צריכה ללכת עם בעלי...
ופתאום אתמול בבוקר משום מקום היא אמרה: אבא, איתך אני אלך לשירותים בעוד חודשיים וצחקה, גם הוא צחק :)
אבל, לגופו של עניין, אני לא יודעת איך אנחנו מתקדמים עם הבדיחה הזו מכאן, עכשיו זה מאוד משעשע אותה, אבל בשורה התחתונה הולכת לשירותים רק אם אני בבית ועכשיו כבר בהרבה מקרים היא הולכת לבד, כלומר לא צריכה אותי לידה, אבל כנראה צריכה לדעת שאני בסביבה.
הצעות ייעול?
המון תודה :)
דני גיל
05-11-2015 00:08אפשרות נוספת: הוא יכול לשאול אותה ככה:
"כשנלך יחד... איפה אני מחכה לך? בפנים? בחוץ? ואת מבטיחה שתסבירי לי בדיוק מה אני צריך לעשות?"
".. ותגידי זה מפחיד? אז כדאי לי? מה את אומרת כדאי לי?"
"טוב אז לא היום. אולי מחר. אולי מחרתיים. או אולי בעצם בעוד שבועיים. הכי טוב עוד חודשיים"
כלומר שעכשיו הוא שמקבל רגליים קרות והיא בעמדת השליטה והביטחון. היא המומחית.
עינת
05-11-2015 11:56בקיצור להמשיך ללכת על הגישה הקלילה והמשעשעת :)
דני גיל
06-11-2015 12:21בהצלחה! ומוזמנים לעדכן.
עינת
02-12-2015 16:25הבעיה נפתרה עם המון הומור - ממש תודה :)
דני גיל
02-12-2015 22:13