התפרצויות ילד בן 7

הלה


היי דני הילד שלי בן שבע תמיד היה ילד פעיל שובבוני כזה בשנה האחרונה ההתנהגות שלו השתנתה משובבוני ל...אני אפילו לא יודעת איך לנסח, הוא מתחצף הרבה כל מה שאומרים לו התשובה שלו זה "לא אכפת לי" או רק "לא" בועט בחפצים זורק אותם שובר מרביץ לאחים שלו גם בבית הספר יש תלונות על ההתנהגות עם חברים בהפסקות. אבל מה שעכשיו שובר אותי זה שהכל החמיר פי 100 פתאום מילה אי אפשר לומר לו שלא נדבר על להעיר לו וזה בכלל לא משנה על מה נגיד הוא קיבל ציון 87 על מבחן בחשבון הוא לא מרוצה... עכשיו צריך לעשות תיקונים [מטעויות לומדים] אנחנו עוברים על הכל כולל הערות של המורה כל הערה או טעות שהוא עשה בשבילו זה...לא יודעת דוחף את השולחן צועק טורק דלתות נרגע וחוזר [אני בתגובה שמחה שהצלחת להירגע בוא נמשיך חמוד חיוך ליטוף] ממשיכים ושוב זה יכול לקרוא בכל מצב שאני בכלל לא מבינה מאיפה זה מגיע למשל כולנו שומעים מוזיקה רוקדים משתוללים צוחקים ואז פתאום שוב או הילדים מציירים ואחותו לקחה צבע מסוים אז הוא יתחיל לצעוק עליה ולאיים שירביץ לה גם יקום כדי באמת להרביץ עד שאני פשוט מזיזה אותו הוא יכול סתם לעבור ולבעוט באחד האחים שלו או לזרוק להם משהו או לקרוע. הוא משתמש הרבה באלימות עם אח שלו שגדול ממנו כמעט בשנתיים אבל הם חברים ממש טובים ואי אפשר להפריד ביניהם. אני יכולה לומר עוד כמה דקות מתקלחים כללי לכולם והוא יתפרץ או בואו לאכול, לשטוף ידיים ,שיעורים,רגע, עכשיו,לא,חמוד האמת לא חשוב מה אני אומרת או עושה הוא מתפרץ וצועק לא אכפת לי גם בבית ספר התחיל להתחצף למורות היום הם היו ביום כייף והמורה התקשרה שאני יבוא לקחת אותו כי הוא לא מקשיב ומפריע בזמן שאני על הקו היא קוראת לו והוא אומר לה לא רוצה לבוא עד שהוא בא היא אומרת לו אני אמרתי לאימא שתבוא אז הוא צועק בסוף מבטיח להירגע אחרי שתי דקות שולחת לי הודעה לבוא בעלי נוסע מגיע היא מתקשרת לומר שהוא נרגע בעלי נכנס כעס עליו ואמר לו שיחזור לקחת אותו אם ימשיך, המורה שלו לא מרוצה ואומרת עוד מעט טיול שנתי אם לא ישתנה לא יצא. אני יודעת שכתבתי נורא מבולבל אבל ככה אני מרגישה ושכל מה שאני עושה או מגיבה הוא לא נכון אני כבר לא יודעת מתי להגיב מתי לשתוק מה להגיד

דני גיל

29-12-2015 22:19
היי הלה,
דמייני שהסמכות שלנו הולכת על שתי רגליים: רגל ימין היא רגל הכוח כלומר זו שבאמצעותה אנו אוכפים סמכות ממקום אסרטיבי. רגל שמאל היא ה"רגל" שמביאה בחשבון את הצרכים הרגשיים של הילד כך שבאמצעותה אנו מעניקים לילדינו חום, אהבה, אמפתיה, שיתוף הדדי וכו'. הורים שיודעים לצעוד על שתי הרגליים מרוויחים בגדול. הם והילדים שלהם. לעומת זאת, יש הרבה הורים שהרגל החזקה אצלם היא רגל ימין, ושמאל חלשה מאוד. ויש הורים שהרגל הדומיננטית היא רגל שמאל, ודווקא ימין חלשה. גם לאלה וגם לאלה קשה עם הילדים. קשה כמו... לקפוץ על רגל אחת במקום ללכת. לצעוד.

מהדברים שכתבת שכנעת אותי שרגל שמאל אצלך בריאה. מתפקדת כמו שצריך. והשאלה מה עם רגל ימין. לפעמים הלה התגובה האפקטיבית היא דווקא לא להבין את הילד ולא לגלות כלפיו הססנות, זהירות, הליכה על קצות האצבעות ("בוא נמשיך חמוד חיוך ליטוף"). אלא להיות אסרטיביים גם אם זה אומר להיות לא נחמדים ולא נעימים (כשהוא לא נחמד ולא נעים). לגרום לו להבין מהי הדדיות ביחסים:

לדרוש במקום לבקש, לא להקשיב כאשר הוא מדבר בצורה תובענית, לגבות ממנו מחיר על אי שיתוף פעולה מצדו (לא מגיע לאכול - אין אוכל). מה שכן, ככל ששינוי כזה הוא שינוי משמעותי בדפוס הפעולה שלך הייתי ממליץ לך לעשות את זה בליווי מקצועי.

כמו כן ממליץ לך על המאמר "הורים אשמים" בעמוד המאמרים. קריאה מהנה ובהצלחה.