היי מיכל,
לא הייתי מתאמץ לחפש את מקור הפחד והאמת שזה בכלל לא משנה אם זה פחד אובייקטיבי או סובייקטיבי, רציונלי או אמציונלי, אם היא בגיל 10 או בגיל 5. אנחנו יודעים שהיא מפחדת וזה מספיק לנו כדי לדעת כיצד להגיב נכון. ההצעה שלי לכם היא לקבל את הפחדים שלה בהבנה ובקבלה מלאה, וללוות אותה במעלה המדרגות ככל שהיא זקוקה לכך. מבלי להעיר לה ולבקר אותה על כך. מה שכן, אל תרוצו ללוות אותה כל פעם שהיא מבקשת מכם ללוות אותה. תנו לה מדי פעם להמתין שתתפנו כלומר שאם נניח היא מבקשת ממך לעלות איתה ואת עסוקה באיזה עניין אז תסיימי את העניין ורק אז תתפני לסייע לה. הרעיון הוא להיענות לצורך שלה באופן מלא ובו בזמן לאפשר לה להשתחרר מהתלות בכם כאשר תרגיש בשלה לכך. אם הדרך תהיה לה נורא נוחה ו"מפנקת", כזו שלא גובה ממנה שום מחיר, היא בהחלט עשויה להתאהב ברעיון ואכן לפתח תלות.

אחת לכמה שנים אני חוזרת ומתייעצת איתך בפורום.
תמיד יש לך עצה טובה שאני יכולה ליישם.
תודה לך.

תודה מיכל. מוזמנת תמיד.