השתלטות

נחמה


ביתי הבכורה בת 5.וחצי היא חכמה ובוגרת .
היא מרשה לעצמה להגיד את המילה האחרונה במיוחד לאחיה הקטן מימנה( הוא בן 4) וכתוצאה מיכך מתחיל מלחמות בינהם התבכיינות מריבה צעקות והכל ככה בבלאגן וחוסר שקט . אשמח לדעת מימה זה נוביע ואם יש פיתרון ?? תודה רבה .

דני גיל

11-08-2016 01:52
היי נחמה, היא מרשה לעצמה להגיד את המילה האחרונה? למה כוונתך?

נחמה

11-08-2016 23:34
ז''א עכשיו אוכלים . *עכשיו לא בא לה ולא משנה מה יהיה תגובתי או תגובת אחר היא פשוט לא עושה. * מחליטה שלא משחקים עכשיו במיוחד היא מושכת במושכות על אחים שלה . .

דני גיל

13-08-2016 22:48
אבל אם את מאפשרת לה לנהל את סדר היום כך יהיה. היא תנהל את סדר היום. כל יום. ילדים לומדים ממעשים ולא ממילים, לכן, לא משנה מה את אומרת לה - היא ממשיכה בשלה. המעבר למעשים נראה ככה: אתם יושבים לאכול, היא מסרבת ולא אוכלת, אתם מסיימים לאכול, וזהו. רעבה? מחר יום חדש. היא תבכה ותצרח ותרקוד עם הרגליים, נכון. אבל היא בעיקר תלמד מכך והלמידה הזו תקל על כולכם. אם את מעוניינת לעשות את זה פחות קשוח תשאירי לה צלחת ושתאכל מתי שהיא רוצה. בלי לדבר על זה בכלל ובלי להתעקש על כלום. כשהיא תחליט לאכול היא תגלה שזה לא תענוג לאכול לבד: היא לא יכולה לבחור מה לאכול, לא יכולה להיעזר בך בכלום, האוכל עצמו קר ופחות אטרקטיבי, אין זכות לבקשות, אין מקום לתלונות. היא לא תאהב את זה. חשוב שאת מצדך תקפידי לא לתת לה תשומת לב ברגע הזה, לא חיובית ולא שלילית. תתמקדי בעניין אחר. היא מחליטה שלא משחקים עכשיו. גם פה - היא יכולה להחליט לגבי עצמה. אתם תמשיכו לנהל את סדר היום כפי שאתם רוצים. פחות מילים, יותר מעשים. יש בעמוד המאמרים מאמר רלוונטי תחת הכותרת תשומת לב שלילית. ממליץ לך. כשתרגישי שיש שיפור שבו יחד עם הילדים וצפו להנאתכם במצגת אמנון ותמר בעמוד המצגות שבאתר. רלוונטי לענייננו.

נחמה

14-08-2016 23:34
תודה רבה רבה