היי אלונה,
אין סתירה בין המקום המכיל והמקבל לבין מקום הסמכותי:
כשאתה בוכה תמיד תמצא את החיבוק שלי, אם תרצה בו כמובן. כשאתה מתוסכל אשמח להעניק לך אוזן קשבת. ויש לי את כל הסבלנות שבעולם. אם יש משהו שכול לעזור לך ולא חשבתי עליו אני כאן כדי לשמוע. תמיד. מה אני לא מוכנה לקבל? אני לא מוכנה לקבל מצב כזה שעבורך אהיה בעיקר כתובת לתלונות. לא מוכנה להיות אמא כזאת. לא מעוניינת בזה בשבילי ולא מעוניינת בזה בשבילך. בעיקר בשבילך.

בדברים שכתבת לי ניכר הקושי ויכול מאוד להיות שהוא זקוק לסיוע בערוץ אחר ולאו דווקא זה שעניינו סמכות וגבולות. אחות בת שנה בטוח מקשה עליו את ההתמודדות. לעניין זה אציע לך לבדוק איך את מקרבת אותו אלייך, מחזקת את "מעמדו" בבית כאח בכור, גדול ויכול, יד ימינך, שותף: שותף לפעילות שלך, להחלטות שלך, למחשבות שלך, לחוויות שלך. חבר אמיתי. מוזמנת להיעזר גם במאמר הזה:

http://www.superdaddy.info/articles-18

תודה רבה. אעכל ואעדכן..

בהצלחה :)