היי ימית,
מוזמנת לתקן אותי אם אני טועה אבל באופן שאת מתארת את הדברים אני "שומע" המון מאמץ להכיל, להבין, להרגיע, לבוא לקראת, "להצטלם טוב". אלא ש - חלק מהתפקיד שלנו כהורים הוא לרסן את הילדים שלנו בעת הצורך, להציב גבולות בלי למצמץ, להיות תקיפים ולהרתיע. לא יתכן שהוא "יפוצץ אותך" ואת תנסי להרגיע אותו. לדוגמה.

שני מאמרים שאני מאוד ממליץ לך מעמוד המאמרים:

הורים אשמים
סוד הסמכות ההורית

אל תוותרי!

תודה על תגובתך .
קראתי את המאמרים ולפי מה שהבנתי
צריך להיות תקיפים אסטרטיביים ונחושים ולא לוותר .
אשמח אם תוכל לתת לי דוגמא שלך מה אתה היית עושה במקומי כשהילד מתחצף בסלון ועד ש"פיצץ אותי " בחדר. כי אני לא יודעת איך להיות תקיפה ונחושה ולא יודעת איך להגיב שהוא מרביץ.
אשמח לקבל דוגמא של מעשה תגובה ומה להגיד? !!!

כשבני זועם הןא זורק דברים.
מתי אני מתעלמת ומתי אני מגיבה???...
אם כן איך אני מגיבה???
כי כשהייתי בהדרכת הורים כשהוא היה בן כ3 הדריכו אותי להתעלם מדברים שלילים(לשעמם אותו)
ולתת חיזוקים מדברים חיוביים שלו . קצת מבןלבלת..היום הוא בן 4.5.

ושאלה אחרונה
תמיד שאני נוסעת עם הבן שלי למקומות הוא משגעע אותי נווו אמא מתי נגיעעע בכעס . איך לענות לו ?? לא יכולה להתעלם ולא לענות לו כי הוא מאד בוגר לגיל שלו.

למה להתעלם? תעני לו. מתי מגיעים? עוד הרבה זמן. מלא זמן. או אם השאלה נשאלה עניינית, לא בכעס ולא במטרה להציק לך, ההצעה שלי לתרגם לו את הזמן למושגים שמובנים לו. ואז את אומרת לו:

מגיעים עוד פרק אחד של טום וג'רי.

ימית הילד שלך לא מתוסכל. הוא מלביש על עצמו את התפקיד של המתוסכל כי במקום הזה הוא מרגיש חזק. לכן זה הזמן שלך לחשב מסלול מחדש ולשנות גישה. לא להיכנס לעמדת מגננה כאשר הוא "מתוסכל". להפך: תחשבי שהתפקיד שלך במצבים האלה הוא לתסכל אותו עוד יותר. ודאי לא להתגונן וודאי לא להיות עדינה איתו. הוא זועם וזורק חפצים - קחי את המשחקים שהוא זורק ושימי בפח. וכל פעם שהוא שואל אותך אבל אמא למה, תרשי לעצמך להשיב לו - ככה. ככה החלטתי, ככה נוח לי, ככה אני רוצה וככה יהיה. כי למה היא לא תמיד שאלה. לפעמים היא הצקה ולא יתכן מצב שהוא מציק לך ואת משקיעה בו הסברים. אם הוא צופה בטלוויזיה ולא מקשיב לבקשות שלך גשי לטלוויזיה וכבי אותה. ותדרשי במקום לבקש. תפסיקי להשקיע בהסברים ולדפוק לו חשבון.

את שואלת מה הייתי עושה אני אילו הילד שלי היה "מפוצץ אותי" וקשה לי להשיב לך על שאלה שמתארת סיטואציה כל כך לא הגיונית עד שקשה לי אפילו לדמיין את זה. הדרך הנכונה למנוע מצבים כאלה היא למנוע אותם הרבה לפני שהם פוטנציאלים להתקיים. ובכל זאת - אילו אני את וזאת הסיטואציה - מניח שהייתי תופס אותו בכתפיים ושואג עליו בצורה כזאת שהוא היה קופא על מקומו. את חייבת לדעתי להשתחרר ממחשבות של מה נכון ולא נכון לפי איזה ספר או לפי אילו תפיסות מודרניות ולעשות בראש ובראשונה מה שמרגיש לך נכון.

היי ערב טוב.:-)
אשמח לדעת איך אפשר לקבל יעוץ באופן פרטני יותר?
ממש אשמח לעזרתך יש לי אמצעית בת 5 שמוציאה אותי מדעתי בכל יום מחדש
ומביאה אותי לדמעות ולעצבים שלא ידעתי שקיימים בי...
בבקשה עזרתך
תודה רבה
ענת

ענת אני כבר לא נפגש עם הורים אבל את חושבת נכון ואני מאוד ממליץ לך לקבל הדרכה מקרוב. בהצלחה!