היי שחר,
ילד בגיל ארבע וחצי שמתבייש להיעזר בסייעת בגן בענייניו האינטימיים הוא ילד חושב, בעל אינטליגנציה רגשית, ילד כזה שער לקיומו של צד שני. הנכסים האלה הם שלו, וככל שיגדל ירוויח מהם, לרגעים גם יפסיד. הנה עכשיו הוא ברגע כזה, של ההפסד. לכן ההצעה שלי אלייך - באופן כללי ולא רק לענייננו - תמיד להביא בחשבון את האישיות שלו כמרכיב משמעותי בהבנת הבחירות שלו. לענייננו זה הייתי מחזק אותו - בבית - להתנהלות עצמאית בעשיית הצרכים, לעזור לו במה שאפשר אבל בעיקר לנסוך בו את הביטחון שהוא עושה מצוין והוא כבר לא צריך עזרה של מבוגר. כמובן שהדרך הכי טובה להעניק לו את הביטחון הזה היא לשחרר אותו ואתכם מה"בדיקה" שלכם. אם אי אפשר עדיין אז לפחות לשבח אותו על ההתקדמות ולומר לו שאם ככה הוא מסתדר בבית אז בגן זה מצוין, שזה ממש מספיק והוא לא זקוק לשום עזרה. וזהו. בלי להוסיף כלום על התאפקות וכאבי בטן. אין צורך בזה.