היי תמר, תודה, לדעתי את חושבת נכון. הרעיון של "תחתוני לילה" עשוי לעזור לה לקבל את ההחלטה שלך אבל החשוב הוא לקבל החלטה ולפעול לפיה. הבעיה במצבים כאלה היא ההססנות של ההורים, התחושה שהם פועלים לא נכון, לא נחושים די "להתמיד בתהליך", ואולי גורמים לילד/ה לפגיעה בדימוי ובתחושת היכולת. כאשר יש עלינו את כל הכובד הזה אנחנו מהססים לפעול ולקבל החלטות ולמרבה האירוניה דווקא אז מגבירים את הסבירות שהילד ירוויח תחושות כישלון ואשמה, לראיה הוא מזהה "עניין", הוא מזהה את הרצון העז של ההורים לא לעשות משהו (להחזיר טיטול) ובשלב מסוים רואה אותם נגררים כן לעשות אותו. לכן את הטיטול או את התחתון את מחזירה לה בנחישות כמו שאת מקפידה על גבולות אחרים.

דבר נוסף שעשוי לעזור לה (אבל גם פה זה רק אחרי שאת יודעת ומרגישה בטוחה עם עצמך שאת היא זו שמקבלת פה את ההחלטות) אם תסבירי לה שתקופת החורף אינה זמן מתאים לכך ותחזרו לנסות בהמשך. כך או כך בלילה ישנים ולא עוסקים בדברים אחרים, לא בחינוך ולא בגמילה. ולפעמים הדרך הקלה היא ועוד איך הדרך הנכונה (ראי המאמר "נוסחת הקלות" בעמוד המאמרים).