זריקת מוצץ בלילה.

קרן


שלום, הבת שלי בת שנה, נרדמת עצמאית היתה ישנה לילות רצופים ובשבוע האחרון התחילה להתעורר לזרוק את המוצצים מהמיטה לעמוד ולבכות עד שלא מגיעים מורידים אותה לשכיבה ושמים לה מוצץ בפה. היא יכולה לעשות את זה גם כמה פעמים בלילה. היא גם התחילה לזרוק דברים על הריצפה בטיולים בעגלה אם זה אוכל או משחקים או מוצץ. תמיד הרמתי והחזרתי. עכשיו זה מתיש כשזה קורה בלילות. אשמח לדעת איך אפשר להפסיק את התעוררויות האלו בלילות. תודה רבה!!

דני גיל

30-06-2018 19:59
היי קרן,
באופן כללי לגבי התחביב שלה לזרוק חפצים על הרצפה אז חשוב לדעת שזה תחביב בריא ואופייני לגיל, עבורך זה מתיש כמובן אבל ההצעה שלי לא למהר להחזיר לה את מה שהיא זורקת. אם היא זורקת את מה שהיא ממילא לא צריכה אז ממילא אין סיבה להחזיר לה. אבל, אם היא זורקת את המוצץ כאשר היא ואנחנו יודעים כמה היא זקוקה לו, ניגש אליה ונחזיר לה את המוצץ אבל לא נעשה את זה מיד. נמתין כמה זמן, אפשר שזה יהיה כמה שניות ואפשר כמה דקות מה שחשוב שנראה שהיא מספיקה לחוות שם מעט קושי או חוסר נוחות. במידה כמובן. וככה לאט לאט היא לומדת שאמנם יש רווח בזריקה של המוצץ על הרצפה (זה שלב בהתפתחות שבו הם לומדים לקשר בין הפעולות שלהם להשפעות שלהם על הסביבה: שחררתי את אצבעות כף היד - נפל המוצץ - יש רעש מכיוון הרצפה) אבל היא גם לומדת שיש לזה מחיר - המוצץ שאני כל כך אוהבת לא יגיע אליי כל כך מהר.

הדרך הנכונה להתעכב ולא להגיע אליה מיד היא להתעכב כ"דרך הטבע". כלומר את מתעכבת כי את עסוקה במשהו ולא כי את מתחשבנת איתה. אותו הדבר בלילה אבל אני מציע שעיקר הלמידה תהיה ביום כי בלילה אני מעדיף ככלל לכבות את הפוטנציאל לעוררות מה שיותר מהר. במובן זה מצוין שהתחביב שלה מופיע גם ביום כי זו ההזדמנות שלכם לרכז את עיקר הלמידה לשעות היום.

עוד חשוב לדעת שגיל שנה מציין את שלב המעבר מתינוק לפעוט. וזה מרגש. יש פעוטות שזה מרגש אותם במיוחד לצורך העניין. לכן הגיוני שמה שנראה לכם כרגע כחוסר שקט יחלוף במהירות שבה הופיע אבל בכל מקרה קחו בחשבון ששינויים בדפוסי השינה מופיעים. ואם עד גיל שנה היא ישנה מצוין והנה בא השינוי אז זה לא מעיד על משהו לא תקין שקורה או שקרה. במקרה הזה בטוח לא.

קרן

01-07-2018 08:17
האמת שרק לפני חודשיים היא התחילה להרדם עצמאית אבל יאמר לזכותה שהיא למדה מאוד מהר ( תוך יומיים) . היא לומדת מהר מאוד.

ועוד שאלה אם אפשר, בזמן האוכל לפעמים כשהיא זורקת את האוכל על הריצפה אני אומרת לה ״לא״ אז לא להעיר לה יותר?
תודה רבה לך על התשובה המפורטת. עזרת לי המון. פורום מדהים
:)

דני גיל

02-07-2018 01:21
תודה קרן. יש כל מיני "לא": יש "לא" של לנזוף ויש "לא" של להעיר ויש "לא" של לכוון. במקרה הזה, כאשר אני אומר לה "לא" אני לא אומר אותו במטרה להעיר, ודאי לא לנזוף, אני כן מבקש לכוון ולשים גבולות. "לא" כזה נאמר בנימה אגבית ולא כזו שדורשת את הילד לצייתנות. לעומת זאת, "לא" נוזף או מעיר או מתחשבן, תמיד יוצר תשומת לב שלילית ובעצם מעודד את הפעוטות שלנו לעשות עוד מאותו הדבר.

כשאני שם גבולות לפעוט בגיל שנה אני מביא בחשבון שאני לא יכול לכפות עליו את הגבול בעצם האמירה שלי. חייב להיות שם מעשה. אני חייב לעשות משהו שיגרום לה ללמוד שלא כדאי לה להמשיך עם ההתנהגות הלא רצויה. כלומר שאם היא עושה את זה הרבה וזה לא משהו שקורה רק לקראת סוף הארוחה כשהיא כנראה כבר חשה שובע, הייתי מרחיק ממנה את הצלחת, ממתין שהיא תבקש אותה חזרה, ונותן לה הזדמנות נוספת לאכול בלי לזרוק. אם היא תעשה את זה שוב אחזור גם אני שוב על אותה הפעולה אבל הפעם אמתין זמן רב יותר לפני שאני מחזיר לה את הצלחת. והכי חשוב, הרבה להיות שם בשבילה, להתפנות מכל הרעשים מסביב ולהתגייס כדי ליצור אווירה של "ביחד" ובאמת להיות איתה. ב"אלוהים בגובה העיניים" יש טקסט חשוב לענייננו שנקרא "קדימה אוכל" והוא נמצא גם כאן באתר בעמוד מאמרים. מוזמנת:

http://www.superdaddy.info/articles-11