פעוט בן שנתיים וחצי מתנהג בצורה לא מובנת בנוכחות אבא

דניאלה

בני בן שנתיים וחצי. לפני חצי שנה נולדה לנו בת. רב היום כאשר הוא לא בגן הוא איתי (באוג׳-ספט׳ הוא ואחותו היו איתי בבית) ואת אבא, שעובד עד מאוחר, הוא רואה בבוקר ובסופי שבוע. מאז נולדה הילדה אני משתדלת להרעיף עליו תשומת לב ואהבה ואני לא חשה שהוא מרגיש קנאה כלפיה. אבא מרעיף עליו הרבה אהבה ומתייחס אליו יותר מלאחותו. סדר היום מתנהל טוב ובסופו מקלחת ולמיטה, אני יושבת לידו עד שירדם, אבל בסהכ הכל עובר רגוע והוא דיי ממושמע רב היום. הבעיה שמטרידה אותי היא שבנוכחות אביו (אם חזר מוקדם או בסופי שבוע) הוא מפתח התנהגות קריזיונרית ולא הגיונית. דוגמא: הלבשתי אותו אוברול וחולצה לבנה עברו 10 דקות (ולא מייד שאולי הבגד לא נח) התעקש שאוריד וכאשר הלבשתי לו משהוא אחר,חולצה ומכנס, הוא התעקש שאחזיר את החולצה לבנה וכאשר החזרתי אותה הוא בקש שוב את החולצה השניה ובקיצור מצבים שהוא נכנס ללופ ולא ניתן לרצות אותו. לעיתים נראה לי שהוא מחפש סיבה ואפילו קלושה רק כדי להצדיק התנהגות של בכי הסטרי וסערת רגשות. זה קורה רב הזמן בנוכחות אביו. יש לציין שאבא הרבה יותר רך ופחות קשוח ולא יודע לשים אותו במקום ולהיות נחוש ואסרטיבי מול הילד. זה האופי של האבא ולא נראה לי שאוכל לשנות אותו. חשוב לציין שההתנהגות הזו הייתה קיימת טרם נולדה אחותו הקטנה. מה עושים כדי לשנות את זה? זה מותיר אותנו מותשים ומעכיר את האוירה המשפחתית.