היי רחל,
אתם נגררים למאבקים, והמאבקים מה לעשות מעוררים את הילד, ודאי אינם מרדימים אותו. הם מעוררים את הילד גם כי הוא מקבל שם המון תשומת לב (אמנם שלילית) וגם כי הוא מקבל שם נזיפות, תלונות, פליקים, מסרים של אכזבה. אכזבה ממנו. עם התחושות האלה קשה עד בלתי אפשרי להירדם, במיוחד עבור פעוט בגיל שנתיים שחסר את היכולת של האדם הבוגר להגיד - ראשית לעצמו ואח"כ לזולתו - משפטים כמו: "סליחה... צודקת קצת הגזמתי", "מבין שאת כועסת אבל תדעי שהפליק הזה נורא העליב אותי", וכו'. כלומר אין לו את היכולת לרדת מהעץ שהוא מטפס עליו.

ההצעה שלי למצוא את הדבר שמשאיר אותו במיטה גם בלי לישון. למשל, הוא שוכב ושם ראש ואת שואלת אותו שאלות על היום שהיה, ומשתפת אותו ביום שהיה לך, ומה אתם מתכננים למחר או להמשך השבוע. את מספרת לו מה ראית בו היום, כמה היית גאה בו כש..., וכמה הוא הצחיק אותך כש..., וכו'. אחותו בת השלוש יותר ממוזמנת גם היא להשתתף בשיחה. ובשלב מסוים את שואלת אם יש משהו נוסף שירצו לספר לך, ואם אין אז הנה הזמן לישון, ואת שמחה להישאר בחדר כל זמן שהוא משתף פעולה ושם ראש, וכל זמן שלא אז לא, את יוצאת מהחדר. כאשר הוא יוצא מהחדר ומגיע לסלון אציע לך להגיב לאט, בנונשלנטיות, כלומר שאם את משוחחת בטלפון עם חברה תמשיכי בשיחה שלך, ורק אחרי כמה דקות גשי אליו ללוות אותו חזרה לחדר. עם חיבוק ועם נשיקה ועם "על הידיים", בהחלט כן. גם כשאת בחדר והוא "בורח" משם ההצעה שלי לאפשר לו להימלט, לשהות בסלון כמה דקות ואולי בכך להכיר בעייפות שלו, ורק אח"כ גשי אליו ולווי אותו חזרה לחדר. בהצלחה ומוזמנת לעדכן.