היי יוסף,
"נסיתי להסביר ניסיתי להתעלם ניסיתי לרדת לגובה העיניים שלה ולהסביר שלא מתנהגים ככה וצועקים ובמקום זה היא נותנת לי סטירות" וכמו שאתה מבין המאמץ מיותר. מציע לך דווקא לקצר במילים, להמשיך כפי שאתה עושה כלומר לסגור את דלת המקרר כשצריך לסגור ולקחת ממנה את הבקבוק שנמצא אצלה בידיים באותה הנחישות שאתה מפעיל עד כה. מה שכן, נסה למצוא לה חלופות ראויות. היא "נשמעת" לי פעוטה מאוד סקרנית ומכאן התסכול הגדול שהיא חווה כאשר מונעים ממנה לחוש, לגעת ולחקור. מכיוון שכך, הייתי מונע ממנה מראש התמודדות עם פיתויים (מקרר פתוח עבורה הוא לונה פארק) כלומר לענייננו זה לוקח אותה על הידיים כשאני פותח את המקרר, וחושף אותה לגירויים רק כאשר אני יודע שאני יכול לאפשר לה שם חופש חקירה והתנסות. למשל אם הגענו הביתה עם קניות מהסופר אז בהחלט לאפשר לה להוציא מהשקיות, לגעת ולחוש. אני מניח שהיא סקרנית בעיקר מגירויים טבעיים, כלומר מעדיפה את הסביבה הטבעית על פני צעצועים מלאכותיים שאתם קונים לה, וככל שכך, ההצעה שלי לחשוף אותה אליהם באופן יזום, אבל היא לא תדע שזה באופן יזום. קח למשל סיר ומכסה ושים על הרצפה, מבלי להזמין אותה לשחק איתם, ותראה מה יקרה. הרעיון הוא לשלב את זה עם פעולות שאתה עושה ממילא, כלומר שאם אתה במטבח ואתה פותח ארון להוציא כוס ורואה בארון עוד כמה דברים שעשויים מאוד לעניין אותה מבלי לסכן אותה, תוציא גם אותם, כאילו לעצמך, שים אותם במקום שנגיש לה ותראה מה יקרה.

בנוסף, איפה שאתה יכול להשתתף במשחק שלה אז חשוב להיכנס ולהשתתף. ולחזק אותה. אם היא לוקחת משהו מהמקרר ואנחנו רואים שהמקרר מסקרן אותה אפשר אולי "להיעזר" בה, ולבקש ממנה להוציא לך דברים, ותוך כדי לשבח אותה ולהודות לה על העזרה וכו'.

כאשר היא מרביצה לכם ולעצמה חשוב שתדעו לעצור את זה בנחישות, באסרטיביות ולא בהתנצלות, כאשר גם פה לא להאריך במילים ולחבק אותה באופן כזה שלא מאפשר לה להזיק לעצמה.