שלומי תודה רבה מוזמן תמיד. כעס שעסוק בעבר, במשהו שקרה, שמסתיים בסימן שאלה ואלף סימני קריאה, זה שנובח ואינו נושך, הוא הכעס שבספרי נתתי לו את השם "כעס ציפייה" והוא סוג הכעס שלחלוטין מביע חולשה.
לדוגמה: "יונתן אפשר לדעת למה אני צריך לקרוא לך עשר פעמים להגיע לאכול?!!!"

כעס שעוסק בהווה, אשר במנגינה שלו מסתיים בסימן קריאה בודד, שנאמר בנימה תקיפה ונועד להרתיע, לגרום לילדינו לציית, יהיו שיקראו לו אסרטיביות, הוא הכעס שנתתי לו בספרי את השם "כעס אכיפה" והוא בהחלט נחוץ לנו לפעמים.
לדוגמה: "יונתן עזוב הכל ותגיע לפה מיד!"

מוזמן גם לקרוא את המאמר "מעשה בחמישה בלבולים" בעמוד המאמרים ובמיוחד את מה שבא בעקבותיו, בתחתית העמוד.