שינה- בת שנתיים וחודשיים

רבקי


שלום,
יש לנו שתי בנות , בת 5 ובת שנתיים וקצת. הקטנה עברה לפני כשבועיים למיטת מעבר לאחר שהצליחה לצאת בעצמה ממיטת התינוק בצורה מסוכנת.
במיטה הקודמת היתה נרדמת לבד, הייתי משאירה אותה במיטה לפעמים היתה קוראת לי עם כל מיני בקשות מוזרות ( לשים לה קשת/ סיכות בשיער, להדביק לה מדבקות על הידיים וכדומה) והייתי בדרך כלל זורמת עם זה ולבסוף היתה פשוט נרדמת. ה״נוהל״ תמיד היה ששתיהן אוכלות ביחד ארוחת ערב ואז הגדולה נשארת לראות טלוויזיה ואני מקלחת את הקטנה ומשכיבה אותה לישון ואז אני מתפנה לעשות מקלחת לגדולה ולהשכיב גם אותה. הבעיה היא שמאז המעבר למיטה החדשה היא כל הזמן יוצאת החוצה ורואה שאחותה הגדולה ״נהנית״ בסלון וזה מונע ממנה לישון. בהתחלה ניסיתי כל פעם להחזיר אותה בלי לתת לזה התייחסות מיוחדת אבל מבחינתה זה היה רק משחק. לבסוף מצאתי את עצמי יושבת ליד המיטה שלה עד שהיא נרדמת , יכול לקחת גם שעה. הבעיה היא שבזמן הזה גם הגדולה בסלון מאבדת סבלנות ודורשת את תשומת הלב שלה... בנוסף מאז המעבר הקטנה מתעוררת יותר בלילה ודורשת שישבו לידה עד שתקדם שוב. ברור לי שזו לא שיטה טובה אבל אני באמת לא יודעת מה לעשות. איך להתנהל עם שתיהן במקביל? יש לציין שהקטנה קמה כל יום בין 5-6 באה למיטה שלנו אוכלת בקבוק וחוזרת שם לישון. (זה היה גם קודם, לא משהו חדש)
ראיתי שהמלצת להמשיך להתעסק בעניינים שלנו אחרי שהשכבנו אותה במיטה הבעיה שהיא יוצאת לסלון ורואה את אחותה ורוצה להצטרף אליה...

דני גיל

22-12-2018 14:14
ככה זה עם ילדים קטנים, הצרכים משתנים והנסיבות משתנות, מה שהיה נכון לאתמול לא בהכרח נכון להיום. אתמול זו היתה מיטת תינוק, היום זו "מיטה של גדולים", צריך לחשב מסלול מחדש. לכן ההצעה שלי להיפרד מההרגל להכניס אותן לישון בנפרד גם אם זה אומר לדחות את שעת הכניסה של הקטנה למיטתה. אני חושב שזה מצוין שאת יושבת איתה בחדר כשהיא נכנסת לשינה ואני מציע לך ברגעים הללו למקד את תשומת הלב בעניינייך ולא בה (בהן): לשוחח בטלפון, לשלוח מיילים, לקפל כביסה, לסדר את הארון, לצפות בטלוויזיה, כל דבר ש"לוקח" אותך למקום אחר (וזה ניכר עלייך) ובכל זאת משאיר אותך בחדר.

בלילה כאשר הקטנה מתעוררת מציע לכם לבחון את האפשרות להתעלם מקריאתה, לאפשר לה להגיע אליכם ולהתגנב למיטתכם, ורק לאחר שהיא נרדמת להחזיר אותה למיטתה.