ילד בן 3.10

ליאת


שלום,
בני עוד מעט בן 4, ילד נבון, אהוב מאוד ומוכרחה לציין שגם מפונק (הבן הקטן, מעליו עוד אח ואחות). בבית הוא חסר גבולות, מגיב בצעקות, בכי וחושב שמגיע לו הכל. בדרך כלל אני נוקטת בעמדה קשוחה למרות הבכי ולא מביאה לו את מה שרוצה. בנוסף, נוטה לריב עם אחיו הגדולים (בני 6.5, 7.5) כמשחק למרות שאינם רוצים בכך. בעלי שם לו ברורות מאוד ברורים והוא לרוב מקשיב לו. הבעיה שיותר מפריעה לי היא ההתנהגות שלו בגן. הגננת משתפת אותי שאינו קשוב, משחק ועושה בלגן ואינו מסדר כשמתבקש לכך, במפגשים לא תמיד מקשיב, מרביץ לילדים, צועק בחצר הגן כדי "להצחיק", משתולל. אני שומעת דברים כאלו ואחרים כמעט מידי יום ואינני יודעת מה עלי לעשות. לכעוס עליו? להעניש? לתת להם להתמודד מולו בגן? אשמח לעצתך. תודה ליאת

דני גיל

25-02-2019 21:46
היי ליאת,
הגן לא מעניין. אם הילד שלך חסר גבולות בבית הוא יוצא לעולם שבחוץ לא מוכן. לכן את ה"עבודה" אנחנו עושים בבית, ומה שקורה בגן נשאיר לצוות הגן. והשאלה מה קורה בבית, ולמה בבית הוא חסר גבולות ומתנהג כפי שאת מתארת. האם את צריכה להיות קשוחה יותר? אולי רכה יותר? השאלות הללו לא בכיוון. מה שכן, את בהחלט צריכה להיות ברורה. להכתיב גבולות ברורים, לקבוע את סדר היום, להביא בחשבון מראש שהוא לא יאהב את כל הבחירות שלך ויתנגד בדרכו, ובכל זאת להישאר עקבית ונחושה. תזכרי שאת לא צריכה לרצות אותו אלא להכין אותו לעולם שבחוץ. כמו כן תני לו את האפשרות ללמוד אודות ההדדיות במערכת יחסים: אם הוא לא נחמד אלייך הוא יקבל אמא שיודעת גם היא להיות פחות ופחות נחמדה. מציע לך את המאמר "הורים אשמים" בעמוד המאמרים וגם את "סוד הסמכות ההורית". בהצלחה ואני כאן להבהרות.