גמילה ממוצץ

NAAMA

יש לי בת בת 3 וחצי. ילדה חברותית, סקרנית ונמרצת.
נולדה לה אחות לפני חודשיים. קיבלה את אחותה מאוד יפה ולא היו משברים או התנהגויות חריגות בשל כך, להפך - היא מאוד מעורה בטיפול בה, משחקת איתה, שרה לה, מתנהגת אליה בעדינות ולא ניראה שמקנאה (וזה המצב עד היום). לפי חודש, כשבוע לפני סיום השנה בגן שהייתה בו, ומאחר והיה ניראה שלוקחת יפה את עניין לידת האחות, התחלנו תהליך גמילה ממוצץ. דיברנו איתה על זה, הלכנו לעץ מוצצים, עשינו טקס, ובהמשך נתנו לה בכל יום פרס על כל יום שהצליחה להיות ללא מוצץ. יש לציין שבגן הפרטי בו שהתה בשנה האחרונה הייתה לוקחת מוצץ רק בשנת הצהריים ובבית הייתה לעיתים לא לוקחת בשעות אחה"צ ולעיתים כן, אך תמיד הייתה זקוקה לו בלילה על מנת להירדם.
בשבועיים האחרונים הילדה השתנתה מקצה לקצה. החלה לפחד מחושך, בוכה המון כאשר מתחילה להיות עייפה (עושה רושם שנלחצת מהעובדה שמתחילה להיות עייפה כי אין מה שינחם אותה ויסייע לה), נלחצת מאוד מרעשים חזקים פתאומיים. לעיתים בוכה עד כדי הקאה ומתקשה מאוד להירגע. פעמים בודדות במהלך החודש אמרה לנו מיוזמתה שמתגעגעת למוצץ. אני כאימא מתרשמת מכך שהביטחון שלה ירד מאוד, לא משחקת בג'ימבורי, מפחדת ממתקנים שהייתה נהנית מהם מאוד בעבר, נצמדת אלינו ההורים כשאנו לא בבית, הססנית מאוד. התקפות הבכי עולות במספר בכל יום שעובר ואני חוששת שההחלטה לגמול ממוצץ לא הייתה נכונה בנסיבות. הדבר מדיר שינה מעיני במיוחד בשל העובדה שממש בעוד ימים ספורים עולה מגן פרטי לגן עירייה ובכלל מהעובדה שניראה שהילדה איבדה את הביטחון.
מה עלינו לעשות ? האם להחזיר לה את המוצץ?
אשמח לקבלת הכוונה.