היי יונתן, קודם כל תודה על הפידבק. אני מאוד בעד הסידור יומיים - יומיים - סופ"ש. נניח אנחנו מתחילים את השבוע בכך שראשון שני הם אצלך. זה אומר שלישי רביעי אצלה וחמישי עד שבת אצלך. במצב כזה בשבוע שלאחר מכן סדר הימים מתהפך ויוצא לכם גם סופ"ש לסירוגין.

אני לא מצליח להבין את היתרון בניסיון לשמור על ימים קבועים בשבוע, אם לילדה שלי יש נניח חוג מחול ביום שלישי חשוב לי "להרגיש" את זה, להיות מעורב לפחות בחלק מהזמן. חשוב לי לא פחות שאני לא אחסר לה ושאם ילדיי לא תחסר לה. מה עוד שהניסיון להיצמד לימים קבועים לא מאפשר לכם את הגמישות להתארגן עם סידור כפי שהצעתי (או משהו דומה) שהוא סידור מאוד הגיוני ונכון לילדים.

תודה רבה דני! זה גם לגמרי ההגיון שלי - לא הצלחתי להתחבר להגיון של ימים קבועים.
אם אפשר, עוד שאלת המשך: אני מקווה למצוא דירה בזמן הקרוב מאד ולעבור.
כמה זמן לפני היית מודיע לילדים, ומה הדגשים שלך לנוסח ההודעה?

שוב תודה רבה!

אז קודם כל לא הייתי מודיע לפני שאני יודע בעצמי ובוודאות מועד כניסה לדירה. כמה ימים לפני המעבר, משהו כמו ארבעה ימים, הייתי קורא להם לשיחה, לדעתי לשניהם יחד, ומשתף אותם בשינוי העומד לבוא:

"אתם זוכרים שסיפרתי לכם ש..."

"זה אומר שאמא ואני נגור עכשיו בבתים נפרדים, ואתם תהיו גם איתי וגם עם אמא. חלק מהזמן איתי וחלק מהזמן עם אמא"

(כמובן שלגדול ניתן לספק פרטים מדויקים יותר)

"אמא ואני חשבנו יחד והחלטנו יחד שכדאי שהדירה הזו תישאר הדירה של אמא ושלכם. לכן מצאתי לנו דירה חדשה והיא תהיה הדירה שלי ושלכם"

אפשר ורצוי כמובן לספק פרטים "מרגיעים", בתנאי שהם נכונים כמובן:

"היה לנו חשוב (לי ולאמא) להישאר ולגור קרוב ולכן..."
"בדירה החדשה יש..."

והכי חשוב לזכור - ה"איך" יותר חשוב מה"מה". כלומר חשוב יותר איך אתם נפרדים ולא מה אומרים לילדים. מציע לך גם את המאמר "חתונה בין אויבים" בעמוד המאמרים. בהצלחה!

תודה רבה דני! עבר בהצלחה, אם אפשר לקרוא לזה הצלחה:
הקטנה לא ממש הבינה והגדול אמר: אני עצוב כי לא נוכל להתאחד כמשפחה
אבל שמח כי לא תריבו וכל אחד יוכל לעשות איתנו מה שהוא רוצה... :) :(

התגובה של הגדול מעודדת. מעידה על היכולת שלו להביע רגשות, לנמק, ולראות את החיובי ברגעי המשבר - בשיא השבר. לא מובן מאליו וכמובן אלו תכונות שיסייעו לו להסתגל למצב החדש ובכלל למצבים של מציאות משתנה. בהצלחה לכם!