התמודדות עם בת שנתיים ו8 ותינוקת חדשה

קרן


היי דני :)
כבר כמה פעמים שכתבתי פה ותמיד קיבלתי תשובה מהירה שעזרה לי
צריכה את עזרתך שוב בבקשה
אז הילדה הגדולה שלי בת שנתיים ו8, ילדה מדהימה שאף פעם לא עשתה בעיות בשינה וטקס שינה. אנחנו מקפידים על טקס שינה קבוע מאז ומתמיד, היא ישנה לילות רצופים מגיל 9 חודשים. היינו מקלחים אותה ארוחת ערב סיפור נשיקה והיא נרדמת עצמאית.
עד ש... לפני שבועיים ילדתי. אנחנו משתפים אותה בכל מה שקשור לתינוקת ואפילו גם הכנו את הקרקע לפני עד כמה שיכולנו כי גם לא רצינו לתת לב יותר מידי מידע אז הכל עשינו לאט לאט וקצת קצת. כרגע, הכל קרה בבום, גם ילדתי חודש לפני הזמן, גם הגן שלה נסגר והמסגרת שלה התבטלה וגם נכנסה תינוקת חדשה לבית ואנחנו ארבעתינו יושבים בבידוד בבית ( גרים בניו ג׳רזי אז הכל מושבת פה כרגע)
הילדה הגדולה התחילה לעשות בעיות שאני באמת לא מבינה ולא יודעת איך להתמודד.. אז זה מתחיל בזה שאם אמא מקריאה לה סיפור , אחרי שסיימתי להקריא לה היא מבקשת שאבא יקריא לה, אז אבא מקריא לה ואז מכסה אותה אז היא לא מוכנה , היא רוצה שאמא תכסה אותה וזה יכול להמשך ככה גם שעה וחצי , ברגע שאומרים לה לא אבא לא בא ואמא תכסה אותך היא מתחילה לבכות וצועקת במיטה וזה פשוט נגרר לצעקות גם מאיתנו וגם בכי ממנה.. פשוט לא מצליחים להבין איך להתמודד. דבר שני, היא התחילה להתעורר בלילה ולהשאר ערה גם 3 שעות , היא מבקשת לבוא לישון במיטה שלנו ואנחנו לא מסכימים אז מתחיל בכי שלא נגמר והיא שוכבת במיטה ערה ומסרבת לחזור לישון. בנוסף לכל זה, היא התחילה לפספס פיפי והתחילה לעשות בתחתונים כמעט כל פעם שיש לה, כשאנחנו מבקשים ממנה ללכת כדי שלא תפספס היא לא מוכנה בשום אופן ואחרי 10 דק שוב מפספסת , והיא התחילה לפספס גם כמעט כל לילה .. ועוד שינוי.. בגלל כל מה שקורה בלילה וכל ההתעוררות שלה היא מתעוררת מאוחר ואז גם מפספסת את שנת הצהריים. אני רוצה לציין שאנחנו ממש בסבלנות איתה ומסבירים יפה ומבקשים יפה כל דבר אבל תמיד מקבלים ממנה סירוב לא לצחצח שיניים לא לשטוף ידיים לא לכלום, אנחנו ממש סבלניים אבל לפעמים מגיע מצב שבירה גם שלנו ואנחנו צועקים עליה ( לא עוזר רק עושה יותר גרוע) אבל זה פשוט לא נשלט ואנחנו בעיקר אני מרגישים כל כך אשמים במיוחד שאני יודעת שרוב ההתנהגות שלה נובעת מהתינוקת החדשה והיא פשוט מרגישה שהיא אולי נדחקת הצידה, אני משחקת איתה כל היום עושה איתה ספורט אפיה בצקים , זה לא שצומת לב שלנו פחתה אנחנו נותנים לה בדיוק אותו דבר ואפילו יותר.
אשמח אם תדריך אותי איך אפשר לשרוד את התקופה המאתגרת הזאת כי כרגע אין צפי מתי אפשר לצאת החוצה לנשום אויר... תודה רבה רבה

דני גיל

29-03-2020 02:13
היי קרן, אכן ימים מאתגרים. הכי חשוב לכם לדעת שתפקידכם לנהל סדר יום מבלי להעביר את המשימה הזאת אליה. כי זו משימה שגדולה עליה. התפקיד שלה להיות ילדה והתפקיד שלכם להיות הורים. התפקיד שלה לבקש לקרוא לה שוב סיפור, או לבקש עכשיו את אבא, והתפקיד שלכם לעדכן אותה בנימה אגבית ש"מחר אבא" ו"מחר נקרא שוב את הסיפור". התפקיד שלה, כילדה שטרם מלאו לה שלוש, הוא לסרב לצחצח שיניים, והתפקיד שלכם לדאוג לכך שהיא כן תצחצח (אם תרצי נרחיב על זה בהמשך). התפקיד שלה לומר לך "אמא לא בא לי" והתפקיד שלך לומר לה, בנימה אגבית, "כן גם לי לא ממש מתחשק עכשיו להיכנס להתקלח", ותוך כדי לפתוח את ברז המים ולהכין את האמבטיה. התפקיד שלה להתעקש שאבא יכסה אותה והתפקיד שלך לאפשר לה לבכות במיטה אחרי שהיא מבינה שאבא לא מגיע לכסות אותה. ולמה? כי המאבק שלה הוא לא על אבא או על אמא או על שמיכה או על כן או לא צחצוח שיניים. המאבק שלה הוא על עמדת שליטה. בחוויה שלה, ממגוון סיבות ונסיבות, זו העמדה שנראה לה שתטיב עמה. לכן אתם תעשו מה שאתם צריכים לעשות מבלי להתאמץ לרצות אותה ו"להיזהר" עליה. נכון, התקופה מאתגרת, גם לה וגם לכם. אבל תדעו שהדרך להקל עליה וכמובן גם עליכם היא לסמוך עליה. אתם לא צריכים לגייס סבלנות כי אחרי הסבלנות תמיד מגיע חוסר הסבלנות. הפוך - אתם תעשו מה שנראה לכם לנכון כהורים סמכותיים שמכתיבים סדר יום, בלי להרגיש אשמים, בלי לתת פרשנויות למשמעות התינוקת החדשה שהצטרפה למשפחה או לעובדה שאתם סגורים עכשיו כולכם בבית. אני מבטיח לך: אם היא מרגישה שהיא "נדחקת הצידה" זה בעיקר לאור העובדה שאת מרגישה אשמה ולא בעקבות זה שלכאורה היא נדחקת הצידה. בלילה ישנים ולא מחנכים. אם היא קוראת לכם - אל תיגשו אליה. כי אתם ישנים. אם היא מגיעה למיטתכם תתעלמו ותעלימו עין כשהיא מתגנבת למיטתכם. שוב - כי אתם ישנים. תרצו - תעבירו אותה אחר כך למיטתה. לגבי ההרטבה וענייני הפיפי, גם פה נראה שבדרכה המתוחכמת (אך לא מודעת) היא לומדת כיצד להעסיק אתכם. מציע לכם לענייננו לקרוא את המאמר "סודות הגמילה מחיתולים" בעמוד המאמרים. בהצלחה!

קרן

01-04-2020 10:43
היי דני, לא יכלת לנסח את זה יותר טוב. אני מרגישה אשמה מכל המצב ואני מאוד נזהרת עליה ופוחדת לפגוע בה, הרגשתי אשמה שהיא כבר לא ילדה יחידה ואולי פגעתי בה שהבאתי עוד ילד... עד שקראנו את התגובה שלך מה שעשינו כרגע זה קודם כל להפסיק לצעוק ולהרגע, הסנתי שאני לא יכולה להלחם איתה ופשוט כמו שאמרת קבעתי עובדה וזהו. אבא מקריא לה סיפור וכשהיא מבקשת שאמא תקריא לה אני לא מקריאה לה אבל כן נכנסת לחדר לתת נשיקה ומסבירה שמחר אקריא לה אם ביא תרצה כי אבא כבר קרא לה סיפור. אז היא מתחילה לבכות שהיא רעבה (תמיד לפני שעולה לישון אני מוודאת טוב טוב שהיא לא רעבה- כי פעם אחת הוצאתי מהמיטה כי פחדתי שהיא רעבה ומאז היא מנסה לעשות את זה כל לילה) אחרי שאני מסבירה שאני לא מקריאה סיפור ואין אוכל עכשיו כי היה זמן ארוחת ערב ועכשיו זמן לישון היא מתחילה לבכות ואני יוצאת מהחדר וחוזרת כשהיא נרגעת, מנגבת לה את הדמעות נותנת נשיקה ומסבירה שמחר יום חדש ונעשה כיף מכסה ויוצאת. אני פוחדת שאני אגרום לה לנזקים כי היא בןכה אבל מודה שמאז שאני מתנהגת ככה טקס השינה הפך לקצר יותר ועם פחות טירטורים. מקווה שאני עושה נכון. בבקשה תתקן אותי אם לא לגבי שאר הדברים שהיא מסרבת לעשות כמו צחצוח שיניים, אמרת שנרחיב , אני אשמח. איך אפשר לגרום לה לעשות את הדברים שהיא מסרבת בכיף? תודה רבה לך על הסבלנות יעל כל העזרה וכמובן על הפורום הזה!!

דני גיל

04-04-2020 11:20
אז ככה: את שואלת אם את עושה נכון ואכן "נשמע" שעשית כמה בחירות נכונות, ולראיה טקס השינה שהתקצר. בואי נעבור לניואנסים: "ומסבירה שמחר אקריא לה אם היא תרצה כי אבא כבר קרא לה סיפור" "אחרי שאני מסבירה שאני לא מקריאה סיפור ואין אוכל עכשיו כי..." "ומסבירה שמחר יום חדש ונעשה כיף מכסה ויוצאת" ובכן, כל ההסברים האלה יכולים להיות יעילים והם יכולים להיות בלתי יעילים בעליל: יעילים – כאשר הדברים נאמרים בנימה אגבית. ואחרי שהדברים נאמרים את עוברת לעניינייך כלומר לא עסוקה בנושא הזה מעבר לכך. בלתי יעילים – כאשר הדברים נאמרים בנימה של דריכות. מתוך ניסיון לשכנע ובמטרה (מודעת או שאינה מודעת) לקבל אישור הסכמה מצדה. הורים, בספר 'סוד הסמכות ההורית' שיוצא בימים אלה תמצאו התייחסות נרחבת בדיוק לנושא החשוב הזה: חשיבות ה'מנגינה' בתקשורת. לגבי צחצוח השיניים: היא יכולה לבחור לא לצחצח שיניים. אלא שבמקרה כזה עלייך יהיה לגרום לה להבין שהיא הראשונה להפסיד מכך. למשל, כי היא לא יכולה לצפות בתכנית הטלוויזיה שהבטחת לה לפני השינה. למה זה קשור? כי סדר יום מורכב מסדר פעולות ואנחנו לא יכולים לעשות פעולה אחת לפני הפעולה שקדמה לה. האם נצליח להעביר את המסר? או שכן או שלא: 'כן' – כאשר הדברים נאמרים בנימה אגבית. ואחרי שהדברים נאמרים את עוברת לעניינייך כלומר לא עסוקה בנושא הזה מעבר לכך. 'לא' – כאשר הדברים נאמרים בנימה של דריכות. מתוך ניסיון לשכנע ובמטרה (מודעת או שאינה מודעת) לקבל אישור הסכמה מצדה. אפשר אם תרצי לעשות את זה אף נחוש יותר: היא לא רוצה לצחצח שיניים? בסדר. אבל אז היא גם לא תוכל לצאת מחדר האמבטיה. לא כעונש. אנחנו לא יוצאים מהבית אם לא התלבשנו, נכון? הוא העניין. היא תבכה, תצרח, תבעט, ואפשר שזה יימשך זמן רב, אבל כאן בדיוק הלמידה. היום יהיה רעש - מחר שקט.

קרן

07-04-2020 01:42
תודה רבה על המענה דני! בהחלט שננסה ליישם ואעדכן בהמשך בנתיים שיהיה חג שמח :)

דני גיל

07-04-2020 08:22
בהצלחה קרן וחג שמח :)